קניין רוחני
תוכן העניינים
- 1 1 מבוא
- 2 2 זכויות יוצרים- Copyright
- 3 3 פטנטים
- 4 4 הגנה על מוניטין
- 5 5 טבלת סיכום והשוואה בין פטנטים זכויות יוצרים וסימני מסחר
1 מבוא
קנין רוחני הוא קנין על נכס לא מוחשי, כגון פטנט, מוניטין, לחן, שם מסחרי, מדגם.
1.1 מהו קנין?
דיני הקניין קובעים שנכס הוא שלי, כאשר הנפקות המרכזית לנכס שהוא שלי היא שאין אפשרות לאחר להשתמש בנכס זה.
ולכן קנין הוא הזכות לשלול מאחר את השימוש בנכס .
דוגמאות:
בעלות על קרקע – קרי אסור לאחר לבנות על הקרקע.
שכירות – אסור לאחר להחזיק ולהשתמש בנכס.
מיטלטלין – אסור לאחר להשתמש בהם.
גוף ? – אסור לאחר לפגוע בגופי.
הקניין מקנה בעלות יחסית ולכן גם למחזיק אסור לעשות כחפצו בנכס, למחזיק הקרקע אסור לבנות ללא היתרי בניה, למחזיק המיטלטלין (מכונית) – אסור לנסוע באור אדום.
ולכן ההגדרה לקניין היא "זכות שלילית", המונעת מאחר לעשות שימוש בנכס.
1.2 מהו רוחני?
הנכס הרוחני נפרד במשמעותו מנכס פיזי, אך בד"כ הוא מולבש בתוך הנכס הפיזי.
לדוגמא:
אדם רוכש ספר.
הספר הוא קנין פיזי.
תוכן הספר הוא קנין רוחני.
ולכן:
לקונה – יש בעלות בספר.
ולסופר – יש בעלות על התוכן.
דוגמא נוספת:
אדם המשפץ את ביתו על פי תוכנית אדריכלית ושכנו החפץ בשיפוץ דומה מעוניין לפעול על פי התוכנית.
האם נדרש לבקש רשות מהאדריכל, קרי האם יש בעלות על התוכן או רק על התוכנית.
כך למשל אדם הרוכש תקליטור, המנגינה שמתנגנת ממנו עדיין בבעלותו של המלחין. כן אדם רוכש בקבוק שתיה, הלוגו שעל הבקבוק הוא של החברה. כן אדם רוכש תרופה, נוסחת התרופה היא של בעליה.
1.3 מהו קנין רוחני- Intellectual property ?
ההיבט הרוחני בקניין הוא, שהתוכן של היוצר, ולכן אסור לאחר לעשות בו שימוש.
כך למשל תוכן הסיפור הוא של היוצר ולכן אסור לאחר לצלמו ולהדפיסו, ולהמחיזו ללא רשות.
גם בקניין רוחני הקניין הוא יחסי, ולכן החוק מתיר להשאיל ספר לאחר, הגם שזה נגד רצונו של הסופר.
ולכן כאשר באים לברר מהו קנין רוחני, נבחן זאת בשתי רמות:
א. הקריטריון לזכות – קרי מתי הדורש הוא אכן בעל הקניין.
ב. היקף הזכות – מה סל הזכויות שניתנים לבעל הקניין ומה הוא יכול לאסור על אחרים לעשות.
1.4 מבט על – על קנין רוחני.
ענפי המשפט בקניין רוחני הם:
א. פטנטים.
ב. זכויות יוצרים.
ג. מדגמים.
ד. סימני מסחר.
ה. גניבת עין.
1.4.1 סוגי הקניין הרוחני
א. זכויות יוצרים – עוסקים ביצירות ספרותיות, דרמטיות, מוסיקליות, ואומנותיות (ספרים, הרצאות, מוזיקה, פיסול וכיו"ב).
ב. פטנטים – עוסקים בהמצאות.
ג. סימני מסחר – Trademark – עוסקים בלוגו, שם או ציור, המשמשים לזיהוי היצרן.
ד. מדגמים – עוסקים בעיצובים כגון עיצוב חדשני של שעון (ניתן להגן על העיצוב גם ע"י מדגם).
ה. גניבת עין – Passing off – עוסקת בהטעיית צרכנים כך למשל אדם מכנה את העסק שלו בשם קרוב לשם של רשת גדולה (לרוב יש חפיפה בין סימני מסחר לגניבת עין ולכן ניתן לתבוע בנפרד). עוולת גניבת עין הינה רחבה יותר וחלה גם על סימן שאינו רשום. בבחינת גניבת עין בודקים אם מכלול מעשיו של העוסק גרמו להטעיה ולא רק את הדמיון בסימנים עצמם. לגו צריכה להוכיח מוניטין וסיכון ממשי להטעיה.
ישנם מקרים שבהם ניתן להגן במספר אפיקים.
1.5 המתודה של הקורס
נבחן כל נושא במודל שלושת הטורים.
א. האם יש זכות.
כאשר יצרן חליפות טוען לגניבה, השאלה הראשונה שתישאל היא האם יש לו זכות, כלומר האם הוא עומד בקריטריונים המקנים לו זכות.
ב. היקף הזכות.
גם כאשר יש זכות, מהו היקפה, ומה בעל הזכות יכול לאסור מאחרים.
ג. שאלות נוספות.
חריגים לאמור לעיל.
ü שיעור 2
1.6 הרציונל בהגנה על פיתוח
כאשר לאדם יש יצירה, ניגון, פטנט, כיצד המערכת המשפטית מתמודדת עם ההגנה על היצירה.
ככלל, המערכת רוצה לדרבן את הממציא ליצור משהו שלא היה קיים עד עתה, ואנו כחברה רוצים לעודד ממציאים.
ולכן העסקה היא, שחברה(company)/ אדם ימציאו וייצרו את הדבר החדש, והחברה(community) תיתן לו בתמורה הגנה מסוימת.
תוצאת עסקה זו שכולם מרוויחים, גם החברה שנהנית ממוצר חדש וגם הממציא יכול להרוויח מהמצאתו.
2 זכויות יוצרים- Copyright
2.1 רקע
החוק הראשון שחוקק ביחס לזכויות יוצרים חוקק בשנת 1700, והוא לא נגע לזכויות היוצרים אלא לזכויות המו"לים באותה תקופה, כאשר סופר כתב ספר ומכרו למו"ל ע"מ להוציאו לאור, הוצאותיו של המו"ל היו רבות כעין מתן שכרו של הסופר הוצאות עריכה ודפוס.
אלא שבאותה תקופה כאשר נכנס מוצר חדש לשוק היה פחד שהמתחרים ידפיסו את המוצר וכך הרווח יקטן והמו"לים לא יחזירו את השקעתם וכתוצאה מכך הם יהיו פחות ופחות מעוניינים להשקיע.
ולכן הם שכנעו את הפרלמנט לחוקק חוק המגן על המו"לים ומכאן הסבר המינוח (Copyright), קרי רק למו"ל מותר להעתיק.
כעבור זמן התפתחה הזכות והובן שצריך לתת הגנה גם ליוצר היצירה ולא רק למו"ל , והיוצר זכותו להרשות לכל אשר הוא חפץ ביקרו להעתיקו.
2.2 האם יש זכות
השאלה הראשונה שתישאל האם יש ליוצר זכות
כגון:
יוצר שכתב ספר – האם יש לו זכויות יוצרים.
חזן מוציא דיסק – האם יש לו זכות.
אדם חיבר לוח זמני כניסת השבת – האם יש לו זכות.
אדם חיבר ספר טלפונים – האם יש לו זכות.
2.2.1 הקריטריונים לזכות
החוק הרלוונטי הוא: חוק זכויות יוצרים התשס"ז – 2007
בכדי שיצירה תבוא בשערי חוק זה עליה לעמוד בחמישה תנאים:
א. זיקה לישראל.
ב. יצירה.
ג. ספרותית, דרמטית, מוסיקלית או אומנותית.
ד. מקורית.
ה. קיבוע.
2.2.1.1 זיקה לישראל
כאמור, באנגליה כאשר חוקק החוק, הזכות שמורה הייתה רק ליוצרים אנגליים, כאשר החוק האנגלי קבע שאסור להעתיק יצירות של מו"לים אנגליים ואולם מותר היה להעתיק יצירות של מו"לים צרפתיים.
ראו הצרפתים כך, וחוקקו חוק האוסר להעתיק יצירות של מו"לים צרפתיים, אך מותר להעתיק יצירות של מו"לים אנגליים.
כיום בעולם הגלובלי הובן שלא חכם לשמר רק את היצירות של תושבי המדינה, ולכן נחתמו אמנות בין מדינות בנושאי זכויות היוצרים וכיום רוב המדינות חתומות על אמנות אלו.
ישנם ג' חלופות לזיקה לישראל:
א. היצירה פורסמה לראשונה בישראל.
ולכן יוצר שכתב ספר בישראל אך לא פרסם אותו בישראל אלא באמריקה, מבחינה משפטית זהו ספר אמריקאי.
כן גם כאשר כותב סרט ישראלי והקרנת הבכורה שלו הייתה בחו"ל, מבחינה משפטית הסרט איננו ישראלי.
ב. היוצר ישראלי.
ג. אמנה.
ע"מ להיות זכאים להגנה, על היוצר לעמוד באחת מהחלופות האמורות שבד"כ מתקיימות.
2.2.1.2 יצירה.
המחוקק עשה עבודה רשלנית ותרגם את החוק בצורה לא נכונה, ולכן לא ברור מהי דרישה זו והאם קיימת דרישה שכזו, ולכן זוהי דרישה חלשה.
2.2.1.3 ספרותית, דרמטית, מוסיקלית, אומנותית.
זוהי רשימה סגורה ורק יצירות מעין אלו זכאיות להגנת זכויות יוצרים.
ולכן "רעיון" הוא אינו מוגן בזכויות יוצרים כי הוא לא נכנס לאף אחת מהקטגוריות הללו.
2.2.1.3.1 יצירה ספרותית.
מקור החוק הוא האנגלי וגם החוק החדש מבוסס על החוק הישראלי הקודם משנת 1911.
תרגום המילה ספרותית הוא (Literary)
ולכן ניתן לתרגם כספרותי גם מילולי.
ומשכך, יצירה ספרותית אינה בהכרח יצירה גבוהת שפה כעין עגנון אלתרמן ודומיהם, אלא כל יצירה של מילים מוגנת.
כך למשל בגופתו של ג'ון לנון נמצאה רשימת מכולת שגם היא זכתה להגנת זכויות יוצרים והחוק אינו בודק את התוכן של היצירה אלא את היותה יצירה.
כן החוק איננו דורש סובייקטיבית מהיוצר שידע על כך שיש בידיו יצירה, וכל תוכן מילולי עומד בתנאי זה.
ולכן אפי' ספר טלפונים מוגן.
2.2.1.3.2 יצירה מוסיקלית.
ראשית יש לאבחן את הרכיב הנקרא יצירה מוסיקלית.
בד"כ יצירה מוסיקלית באה כחלק מיצירות אחרות, כך למשל לעיתים מילים ביצירה שמקורם בתפילה או מכל מקום ידוע אחר, ומנגד הלחן יכול להיות מוגן, כן הביצוע וההקלטה יכולים להיות מוגנים וכל אחד מהם בבעלות יוצר אחר.
ולכן צריך לזהות בעת ההפרה כמה זכויות יש ביצירה.
2.2.1.3.3 יצירה דרמטית.
אין הכוונה רק ליצירות דרמטיות במובנם התאטרוני, וגם קומדיות וטרגדיות מוגנות וכולם ליצירה דרמטית יחשבו, ומבחינה משפטית כל המועלה מן הכתב אל הבמה נחשב ליצירה דרמטית.
כך למשל יצירה ספרותית שנטלה במאי והמחיזה.
לסופר – יש זכויות יוצרים על היצירה הספרותית.
לבמאי – יש זכויות יוצרים על ההמחזה.
2.2.1.3.4 יצירה אומנותית.
כאן המחוקק מבקש להגן על יצירות כעין פיסול וציור.
יצירה אומנותית כוללת בפועל כל ציור אידיוטי שאדם עושה והוא מוגן בזכויות יוצרים.
ü שיעור 3
2.2.1.4 דרישת הקיבוע- Fixation
סע' 4 לחוק זכיות יוצרים: יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, "המקובעת בצורה כלשהי";
כלומר, החוק דורש שלא די ביצירה מקורית אלא יש חובה לקבע את היצירה ולתעד אותה.
לדוגמא:
דרשן מפורסם שעלה במוחו חידוש עת שהרצה את תורתו בפני מאמיניו, אין ספק שמדובר ביצירה, ספרותית, בעלת זיקה לישראל, אך מוסיף החוק ודורש מהדרשן לקבע את החידוש ולהעלותו על הכתב.
אין כל הגבלה על דרך הקיבוע ובלבד שיקובע.
2.2.1.4.1 מהי דרישת הקיבוע?
לדוגמא:
מרצה שפרסם את דברותיו ברשת.
אם נקבע שדרישת הקיבוע היא "דרישה ראייתית" הרי שיש למרצה הוכחה שמדובר ביצירה שלו.
כן ניתן לומר שדרישת הקיבוע מהווה סוג של גמירות דעת או חובת פומביות או יצירת וודאות משפטית.
ואולם לכל נימוק האמור יש חסרון בצדו.
2.2.1.4.2 מי עושה את הקיבוע?
בארה"ב מי שמקבע את היצירה הוא היוצר או מי מטעמו.
באנגליה, די בכך שיש קיבוע ולא משנה מי קיבע.
ישראל אימצה את הדרישה האנגלית, ודי בכך שיש קיבוע בכדי למלאות אחר דרישה זו.
אכן דרישת הקיבוע המנוסחת בחוק איננה ממלאת אחר התכונות שקיבוע מבקש להשיג, שהן:
א. החובה לשמור – וכך רק יצירה שמורה זכאית להגנה.
ב. הנגישות – היצירה צריכה להיות מונגשת לכל.
ג. המקבע הוא היוצר.
ואולם כאמור הדרישה בישראל היא שדי בקיבוע ע"י כל אדם בכדי שתתמלא הדרישה.
הפרדוכס של הקיבוע הוא, שכאשר אדם מבקש להעתיק שיר של זמר מפורסם, הרי שהוא כפוף לחוק זכויות יוצרים , ואולם גם אם הוא ימתין לשיר שטרם קובע ויקליט אותו, הרי שעצם ההקלטה יצרה ע"פ החוק קיבוע ואסור יהיה לו להעתיקו שוב ודו"ק (ענין המחזק את הגישה האמריקאית לחייב את היוצר לקבע).
ומשכך, דורש ד"ר מזא"ה לבטל את דרישת הקיבוע כפי שהחוק דורש או להתאים אותה לדרישת קיבוע מודרנית העונה על צרכי הקיבוע.
ü שיעור 4
2.2.1.5 מקוריות – Originality
ניתן לחשוב שמקוריות היא דרישה למוצר חדש וחדשני, אך לא כך היא, וניתן לעמוד בדרישת המקוריות גם אם המוצר קיים ובלבד שהיוצר לא ידע על קיומו.
לדוגמא:
שני מחברי מפות טופוגרפיות בשתי תקופות זמן שחברו מפות על אותו תא שטח ומבלי שהאחד ידע על מרעהו.
ניתן לומר ששניהם עומדים בדרישת המקוריות אף שהשני לא ייצר מפה חדשה וייחודית.
דרישת המקוריות היא החשובה בחוק זכויות יוצרים ולכן חשוב להבין מהי דרישת המקוריות.
2.2.1.5.1 מקוריות מהי?
ישנם שלוש גישות מרכזיות, ושתי גישות משנה:
א. מקוריות כמקור.
גישה זו בודקת ובוחנת מהיכן הגיעה היצירה, האם מבעל היצירה או מבחוץ.
לדוגמא:
מחבר שכותב ספר גישה זו תבחן האם הספר מקורו במוחו הקודח של הסופר בלבד, או בעקבות השראה שנטל מספר אחר.
הדרך החיובית בהגדרה המקורית כמקור היא לקבוע שיוצר היצירה הוא המקור,
והדרך השלילית היא לקבוע שהמקוריות קיימת כאשר אין מקור אחר.
הבעייתיות היא: שלרוב מקרי הגבול הם שישנם מוצרים שבהם היוצר הוא לא בהכרח המקור, אך לא ברור אם הייתה העתקה או לא.
ב. מקוריות כהשקעה.
הפסיקה לרוב בוחנת את רמת ההשקעה של היוצר ביצירה ועל פיה היא קובעת את רמת המקוריות, כך שהשקעה שווה מקוריות.
באנגליה מוכרת דוקטרינת השקעה כישורים ועמל (Doctrine of skills labor and judgment), שהיא זו המקנה מקוריות.
הבעייתיות:
- נותן תמריץ שלילי להשקיע מעבר לנדרש בהכנת היצירה, שהרי ההשקעה מגלה על מקוריות.
- גם השקעה בהעתקה מקנה זכויות יוצרים.
לדוגמא:
פס"ד אינטרלגו (מהונג קונג)
העובדות:
לחברת לגו היה זכיות יוצרים על קוביות לגו קטנות, ובטרם פגו זכיות היוצרים הם עשו קוביות לגו גדולות יותר על בסיס הקטנות, ובא מאן דהוא והעתיק את הקוביות הגדולות מתוך טענה שגם חברת לגו העתיקה מהקוביות הקטנות.
ג. מקוריות כתרומה
ככל שהיצירה תרמה לחברה, כך היא מקורית יותר.
הבעייתיות: כיצד נבחן את רמת התרומה.
מהפסיקה עולה שלעיתים בתי המשפט נותנים זכויות יוצרים מחמת היות היצירה חשובה, ושוללים זכויות יוצרים מחמת היות היצירה בזויה.
ע"א 8485/08 פרמייר ליג נגד המועצה להסדר ההימורים בספורט
אומר ביהמ"ש – "יצירת טובין ציבוריים באמצעות הרחבתו של עולם הביטויים, שיעור המאמץ המושקע אינו מבטיח שהמוצר מוסיף תרומה לחברה".
מפס"ד זה עולה תמיכה של ביהמ"ש בגישת המקוריות כתרומה.
פס"ד גלן נ' ווינסטון
העובדות:
מחבר הספר "שלשה שבועות" העוסק בניאוף, תובע אדם שהפיק סרט "שלשה שבועות" עם מוטיבים מהספר.
ביהמ"ש לא נתן למחבר הספר זכויות יוצרים בטענה שהספר מעודד פריצות ח"ו ומאחר שהספר מציג את הניאוף בצורה חיובית ולא שלילית כנהוג אין הוא זכאי לזכויות יוצרים.
גם פס"ד זה מבטא את גישת המקוריות כתרומה.
ישנן כאמור שתי גישות נוספות הנהוגות כיום בארה"ב, אך אין להן משמעות בישראל, וסובר ד"ר מזא"ה שאין להשתמש בהן.
א. יצירתיות.
בארה"ב, בתי המשפט סבורים שהמקוריות תיבחן ע"י יצירתיות.
לדוגמא:
פס"ד פייס.
העובדות:
ספרי הטלפונים בעבר היו מוצר רווחי, ועלתה השאלה באשר לספרי הטלפונים שמחד הם בעלי השקעה מרובה אך אין בעריכתם כל יצירתיות ושק"ד, שהרי כל ספרי הטלפונים מכניסים את כל השמות ע"פ סדר אלפא ביתא.
העניין הגיע לביהמ"ש העליון בארה"ב שקבע שאין זכויות יוצרים בספר טלפונים וזאת מאחר שאין בהם יצירתיות ולא די בהשקעה בכדי לעמוד בדרישת המקוריות.
בישראל בפס"ד פרמייר ליג בית המשפט לא אימץ את גישת היצירתיות.
ב. חידוש.
המקוריות תיבחן ע"י חידוש שקיים במוצר.
דרישה שנשללת לחלוטין.
2.2.1.5.2 דוגמא לביאור
מרצה שמעביר קורס בקניין רוחני ובכיתתו החרוצה יש מספר מסכמים נכבדים.
מסכם א – עורך את דברי המרצה ומוסיף מן הגורן ומן היקב.
מסכם ב – כנ"ל אם כי הוא מעט איטי יותר.
מסכם ג – מעתיק את דברי המרצה ככתבו, כלשונו וכבדיחותיו.
מסכם ד – איננו נוכח בשיעורים אך מסכם את החומר ע"פ הבנתו וע"פ תשדירים מהעולם החיצון.
הבה ונבחן את זכויות היוצרים של כל אחד ואחד:
המרצה: אכן הוא השקיע רבות בהכנת ההרצאה וזוהי יצירה ספרותית וע"י סיכום המסכמים יש קיבוע ויש זיקה לישראל.
וביחס לדרישת המקוריות – המרצה אכן הוא המקור, יש השקעה ביצירה, ויש תרומה לכיתה ואין ספק שמדובר בהרצאה יצירתית.
מסכם א: נראה שמתקיים הכלל הראשון בפיזיקה שלא ניתן ליצור יש מאין, ולכן כפי שהמרצה לא יצר את הרצאתו יש מאין ולקח את דבריו ממלומדים אחרים, כך לגיטימי להיות מושפע ולקבל השראה מהמרצה, וכאן השאלה היא מהו הערך המוסף שנותן מסכם א להרצאה המסוכמת?
ולכן בכדי לבחון את המקוריות כמקור, עלינו לבודד את הערך המוסף כגון העריכה, שעליה יש זכות למסכם המוגנת כזכיות יוצרים.
וביחס למקוריות כהשקעה, אין ספק שעריכה מחודשת של ההרצאה מקנה מקוריות למשקיע.
וביחס לתרומה, שנבחנת לרוב ע"י תפוצת הסיכום, אין ספק שהיא מתקיימת.
מסכם ב: מקוריות כמקור – כנ"ל יש זכויות יוצרים על העריכה.
מקוריות כהשקעה – כנ"ל.
מקוריות כתרומה – הגם שגם מסכם א נוכח, אך לעיתים קיימת תרומה גם בסיכומיו של האחר.
מסכם ג: בכדי שיתקיים התנאי מקוריות כמקור, חשוב לבודד כאמור את הערך המוסף של המסכם, וכאשר הוא מעתיק את דברי המרצה ככתבם, קשה לבודד את הערך המוסף.
מסכם ד (הנביא): אין ספק שכל הדרישות מתקיימות לגביו.
א"כ לסיכום, בכדי להגדיר מקוריות חשוב לבחון את שלשת הממדים (מקור – תרומה – השקעה) ולבודד כאמור את הערך המוסף שיצר היוצר.
ü שיעור 5
2.3 היקף הזכות
כאמור, כאשר מתברר שיש זכות, מה נותן לי שיש ברשותי זכות יוצרים, ומה לזולת אסור כאשר יש לאדם זכות יוצרים?
ישנם שבעה איסורים המשקפים את היקף זכות היוצרים:
2.3.1 העתקה.
בעל זכות היוצרים יכול לאסור על הזולת להעתיק.
העתקה מורכבת מארבעה יסודות חלופיים:
א. העתקה דורשת קש"ס.
ב. העתקה בשינוי = העתקה.
ג. טרנזיטיביות.
ד. מקוריות הנתבע לא רלוונטית כלפי מעלה.
ביאור ע"פ הדוגמא דלעיל.
א. העתקה דורשת קש"ס – נניח שמעתיק א' מעתיק מילה במילה ממסכם ב' ולבסוף מתברר שמסכם ב' מחברתו דומה אחת לאחת למחברתו של מסכם א', הרי שמסכם א' לא יכול לתבוע את מעתיק א' מאחר שהעתקה דורשת קש"ס ולא מתקיים קשר סיבתי בהעתקתו.
ב. העתקה בשינוי = העתקה – המרצה יכול לתבוע את "מסכם א" בהפרת זכויות יוצרים, ע"פ התנאי השני הקובע שהעתקה בשינוי היא העתקה.
ג. טרנזיטיביות – אם בא אדם שלישי והעתיק ממסכם א', עדיין המרצה יכול לתבוע אותו מכח התנאי השלישי "טרנזיטיביות" דהיינו מאחר שהמרצה יכול לתבוע את מסכם א', ומסכם א יכול לתבוע את המעתיק, כך המרצה יכול לתבוע את המעתיק (א=ב, ב=ג, א=ג).
ד. מקוריות הנתבע לא רלוונטית כלפי מעלה – נניח שמסכם ב' תובע את מעתיק א' ומנצח אותו (בהנחה שמתברר שהיה ערך מוסף ממשי בסיכומיו), כאן העיקרון הרביעי קובע שגם אם קבע ביהמ"ש שיש למסכם א' מקוריות, טענתו כלפי תביעה של המרצה על הפרת זכויות יוצרים בכך שקבע ביהמ"ש שהוא מקורי לא תועיל, וזאת מאחר שמקוריות הנתבע לא רלוונטית כלפי מעלה.
פס"ד UALTER V. LANE
העובדות:
פוליטיקאי שנאם ואחד העיתונאים ציטט אותו מילה במילה והעלה לעיתונו את הנאום, ואדם שלישי העתיק את הנאום מהעיתון ובשל כך העיתונאי תבע אותו.
וקובע בית הלורדים האנגלי שיש לעיתונאי זכויות יוצרים על ההשקעה להעתיק מילה במילה.
פס"ד זה יוצר בעייתיות שהרי כל העתקה בהשקעה מקנה זכויות יוצרים.
ולכן בפס"ד אינטרלגו הובא פס"ד וולטר נ' לין ונקבע שהעתקה איננה מתאפיינת בכישורים עמל ושק"ד, ולכן אפי' שהושקע בהעתקה זמן רב אין בכך כדי להקנות זכיות יוצרים.
2.3.2 פרסום ראשון
הגנת המגירה – כאשר אדם כותב שירים למגירה, אסור לאחר להוציא את השירים ולפרסמם.
כאן הרציונל המצוי בזכויות היוצר מתעוות, שהרי מטרת החוק היא בכדי להעשיר את החברה, ולמעשה החוק מגן על המגירה.
2.3.3 ביצוע פומבי – Public performance
כאשר אדם משמיע בפומבי מנגינה של יוצר, הופרה זכות היוצרים שלו.
2.3.3.1 מהו ביצוע פומבי?
אין מדובר בפונקציה של מספר אנשים רב, אלא גם בסוג האנשים ובסוג המקרה.
ולכן גם כאשר אדם עומד ברחוב ומנגן לשלשה אנשים מנגינה מוגנת, הרי שהוא מפר זכות.
כן גם כאשר אדם מנגן תקליט של זמר בביתו אל מול 20 אנשים, גם מדובר בהפרת זכות.
כאשר בית מלון משדר מוזיקה לחדרים – הזכות מופרת.
ומנגד כאשר תקליט מנוגן בבית דירות פרטי, מאחר שלא כל אדם יכול להיכנס לא ברור אם מדובר בהפרת זכות.
2.3.4 שידור.
כאשר תחנת רדיו משמיעה תקליט מוגן, מדובר בהפרת זכות יוצרים.
2.3.5 העמדה לציבור.
כאשר אדם מעלה לרשת האינטרנט תמונה מוגנת, ציור מוגן, הרי שמופרת זכות היוצר.
2.3.6 השכרה.
השאלה מותרת, אך השכרה אסורה, ולכן אדם שלו מספר רב של סרטים רשאי הוא להשאילם אך אסור לו להשכירם.
2.3.7 יצירה נגזרת- Derivative Work
סע' 16 לחוק זכויות יוצרים עשיית יצירה נגזרת היא עשיית יצירה מקורית המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת, כגון תרגום או עיבוד.
וזו למעשה העתקה בשינוי, שכבר נקבע לעיל שהיא העתקה.
2.3.8 איסורים נוספים – הזכות המוסרית
סעיף 46 לחוק מגן על "הזכות המוסרית" שבצידה שתי תתי זכויות:
- זכות האבהות
גם כאשר היוצר מתיר לאחר לשכפל את ספרו והמשכפל לא מציין את שם הסופר, רשאי היוצר לתבוע אותו על פגיעה בזכות האבהות.
- הזכות לשלמות
גם כאשר אדם מתיר להעתיק את זכותו לאחר, אין היתר זה מאפשר למעתיק לשנות את שם הספר, צורתו וכיו"ב.
מקרה בארה"ב בו חבורה אוונגליסטית נטלה סרטים הוליוודיים והסירה מהם את קטעי הזימה, הקללות, והם נתבעו בגין הפרת הזכות המוסרית – הזכות לשלמות.
2.4 בכל זאת מותר
א. העתקת חלק בלתי מהותי.
זוהי שאלה המאזנת בין כמות לאיכות.
ב. ביטוי / ורעיון – The Idea/Expression Dichotomy
חוק זכויות היוצרים מגן על ביטוי ולא על הרעיון, ומותר להעתיק רעיון של יצירה.
לדוגמא:
סרט העוסק במשחק קלפים אין כל איסור להסריט סרט העוסק אף הוא במשחק קלפים.
האבחנה בין ביטוי לרעיון הינה גבולית, וככל שהמעתיק מעתיק יותר פרטים כך ההעתקה הופכת להעתקת הביטוי.
ג. שימוש הוגן (סע' 19) – Fair Use
זהו סע' סל הבודק את מטרת ההעתקה
סע' 19. (א) שימוש הוגן ביצירה מותר למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך.
ס"ק זה קובע את גבולות העתקה כמה ומתי מותר להעתיק.
ובין השאר מותר להעתיק למטרת מחקר, הוראה, לימוד עצמי.
סע' 19 (ב):לצורך בחינה של הוגנות השימוש ביצירה לעניין סעיף זה, יישקלו, בין היתר, כל אלה:
(1) מטרת השימוש ואופיו;
(2) אופי היצירה שבה נעשה השימוש;
(3) היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה;
(4) השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה.
דהיינו, גם אם מתקיימת מטרת העתקה יש לבחון את אופייה של העתקה, אופייה של היצירה, מטרת השימוש, היקף השימוש, השפעת ההעתקה על היצירה.
ולכן גם כאשר השימוש לגיטימי ע"פ ס"ק (א), חובה לבחון את ההשפעה של העתקה על היצירה ע"פ ס"ק (ב).
ü שיעור 6
2.5 תקופת הזמן בו מוגנת היצירה
ככלל, היצירה מוגנת עד 70 שנה לאחר מות היוצר, אם הזכות המוגנת היא של תאגיד, תקופת ההגנה היא 70 שנה אחר מות היוצר.
ומשכך, כיון שזכות היוצרים ארוכה מחיי היוצר ובעיקר כאשר מדובר בזכות שאיננה מוחשית, מתעוררת השאלה למי שייכת זכות היוצרים, שהרי לא ברור האם היוצר הוריש את הזכות או נתן אותה מתנה בחייו.
2.6 סוגי יצירות.
2.6.1 יצירה משותפת
לעיתים שני יוצרים יצרו יחדיו את היצירה.
סע' 1 לחוק זכויות יוצרים: "יצירה משותפת" – יצירה שנוצרה בידי כמה יוצרים במשותף ולא ניתן להבחין בחלקו של כל אחד מהם ביצירה;
והזכות מוגנת עד 70 שנה לאחר מות האחרון.
2.6.2 יצירת לקט
לעיתים ההגנה בזכות היוצר היא על הלקט, כגון יצירה בה אסף היוצר לקט מאמרים לכדי יצירה אחת.
סע' 1 לחוק זכויות יוצרים: "לקט" – לקט של יצירות לרבות אנציקלופדיה או אנתולוגיה, וכן לקט של נתונים לרבות מאגר מידע;
באופן כללי יש מספר גישות אפשריות לשאלה האם תהיה זכות על יצירת הלקט.
הגישה האנגלית הקלאסית גורסת כי אם יש השקעה של היוצר בלקט זכאי הוא לזכות יוצרים.
הגישה האמריקאית דורשת יצירתיות מסוימת (ולכן ספר טלפונים איננו מוגן).
הגישה הקונטיננטלית סוברת כי הגנה מוקנית רק ליצירה אישית ועצמאית (Individual, independent work).
בישראל, כאמור, אין כל דרישה ליצירתיות והמקוריות תבחן כאמור ע"י המקוריות כהשקעה וכתרומה.
2.7 היקף זכות היוצרים ביצירה
ישנם מספר פרמטרים שלגבי הרעיון העומד מאחוריהם לא יחול החוק אלא רק לגבי צורת הביטוי שלהם:
סע' 5 לחוק זכיות יוצרים: זכות יוצרים ביצירה כאמור בסעיף 4 לא תחול על כל אחד מאלה, ואולם על דרך ביטוים תחול זכות היוצרים:
(1) רעיון;
(2) תהליך ושיטת ביצוע;
(3) מושג מתמטי;
(4) עובדה או נתון;
(5) חדשות היום.
כך למשל הודעה חדשותית אין לגביה זכות יוצרים כל זמן שרק הרעיון הועתק ולא דרך הביטוי. וניתן להעתיק עובדה חדשותית בניסוח אחר.
2.8 זכות יוצרים במדגם
מדגם הוא צורת עיצוב מסוימת, האם ניתן לדרוש כלפי צורת עיצוב זו – זכות יוצרים?
סע' 7 לחוק: על אף הוראות סעיף 4, לא תהא זכות יוצרים במדגם כהגדרתו בפקודת הפטנטים והמדגמים, אלא אם כן המדגם אינו משמש ואינו מכוון לשמש לייצור תעשייתי;
ומשכך, מותר להעתיק רכיבים מסוימים במדגם ובלבד שלא הועתק עיקר המדגם.
האמור בסע' 7 הוא רק לגבי מדגם מסוים המשמש ליצור תעשייתי, כגון צורת שעון המיוצרת במספר פרטים. ואולם קיימת הגנה למדגם במידה והוא ייחודי וחד פעמי, כך למשל פסל המבקש ליצור פסל יחיד ומיוחד, הגם שמדובר במדגם יש הגנה של זכויות יוצרים.
2.9 יצירה אמנותית נוספת על ידי היוצר
סע' 27 לחוק: עשיית יצירה אמנותית חדשה שיש בה העתקה חלקית של יצירה קודמת או שהיא יצירה נגזרת של יצירה אמנותית קודמת, וכן כל שימוש ביצירה החדשה כאמור, מותרים ליוצר של היצירה האמנותית הקודמת, גם אם אינו בעל זכות היוצרים בה, ובלבד שהיצירה החדשה אינה מהווה חזרה על עיקרה של היצירה הקודמת או חיקוי שלה.
2.10 יצירה מוזמנת
כאשר היצירה נעשית ע"י עובד.
סע' 34 לחוק: מעביד הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה על ידי עובדו לצורך עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת.
ומשכך, עו"ד שכיר שכתב חו"ד, הבעלים של חוות הדעת הם בעלי המשרד.
ואולם אם מדובר בעו"ד עצמאי שפנה אליו לקוח וביקש את שירותיו.
סע' 35 (א): ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, כולה או חלקה, הוא היוצר, אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר, במפורש או במשתמע.
ומשכך הבעלים ביצירה הוא היוצר.
ס"ק (ב): ביצירה שהיא דיוקן או צילום של אירוע משפחתי או של אירוע פרטי אחר, שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה הוא המזמין, אלא אם כן הוסכם אחרת.
כך למשל כאשר צלם מצלם בחתונה, היוצר הוא הצלם אך הבעלים הוא מזמין השירות.
2.11 טבלת סיכום – זכויות יוצרים
| האם יש זכות?
|
היקף הזכות:
|
בכל זאת מותר:
|
|
א. העתקה,
ב. פרסום ראשון, ג. ביצוע פומבי, ד. שידור, ה. העמדה לציבור, ו. השכרה, ז. יצירה נגזרת, ח. (איסורים נוספים הזכות המוסרית – האבהות, השלמות).
|
1) העתקת חלק בלתי מהותי,
2) העתקת רעיון ולא הביטוי, 3) שימוש הוגן ביצירה. (ע"פ התנאים בס' 19)
|
ü שיעור 7
3 פטנטים
המטרה – עידוד הפיתוח.
הבעייתיות – "בעיית הטרמפיסט" בכך שאנשים יעתיקו את הפיתוח וימנעו בכך החזר ההשקעה של המפתח.
הפתרון – מתן בלעדיות למפתח.
המתח שנוצר – בלעדיות אל מול הפצה ציבורית.
מחד, הבלעדיות כאמור מדרבנת את היוצר לייצר.
מנגד, כשאין בלעדיות כולם יכולים ליהנות מן היצירה.
האמור נכון אף לגבי פטנטים, כך למשל חברת תרופות שפיתחה תרופה לאחר השקעת כסף ומשאבים מרובה, כאש היא תדע שאחרים יכולים להעתיק את התרופה, לא יהיה את הדרבון לפתח אותה ולכן צריך לתת למפתח בלעדיות.
ומנגד, גם לאחר הפיתוח התרופה מוגנת והציבור ניזוק בכך שהוא משלם יותר.
3.1 הגנה על פטנטים
בד"כ הפטנט הוא טכנולוגיה.
השוני בין פטנט לזכויות יוצרים מתבטא בעיקר בפרוצדורה.
בכדי לקבל הגנה על זכויות יוצרים אין כמעט פרוצדורה, וכבר כאשר היצירה נוצרה הרי היא מוגנת, ובתנאי שהיוצר עמד בדרישות המהותיות, וזו למעשה הסיבה שרוב היוצרים אינם מודעים לזכויותיהם כי אין כל דרישה צורנית להגנת היצירה.
לעומת זאת, בפטנטים ההגנה קמה ונופלת על הפרוצדורה, ומשכך יכול ויקרה מקרה בו יוצר יצר טכנולוגיה מסוימת הזכאים להגנה, אך אין הטכנולוגיה מוגנת וזאת מאחר שלא רשמו אותה כפטנט.
כלומר, רישום הפטנט הוא קונסטיטוטיבי והוא היוצר את הזכות.
3.2 הליך רישום פטנט
כאשר אדם ממציא פטנט שנמצא בתהליך של הבשלה
פונה הוא לעו"ד העוסק בתחום שבודק ע"י מומחה מתאים האם קיים פטנט דומה.
בהנחה שיש משהו דומה, צריך לברר האם יש שוני ביניהם.
אך אם לא נמצאה טכנולוגיה דומה, מנסחים בקשה לפטנט ע"י "עורך פטנטים מוסמך".
הבקשה מוגשת לרשות הפטנטים, וליום הגשת הבקשה יש חשיבות מאחר שבמידה והפטנט יאושר הוא התאריך הקובע.
לאחר שהוגש הפטנט לרשות הפטנטים הוא אמור לעבור בחינה האם הוא זכאי להגנה.
התקופה שלוקחת עד שהפטנט נבחן הוא כשלש שנים לערך.
בתקופה זו הפטנט תלוי ועומד (Pending Patent) כך שחשובה עד למאוד הכניסה להמתנה.
כאשר מגיע תאריך בחינת הפטנט יבחן הרשם האם הוא עומד בדרישות הקבועות בחוק, והאם הוא זכאי להגנה.
לעיתים הרשם מסרב ועל הממציא להיכנס עמו למו"מ באשר לטעמי הסירוב.
במידה והרשם מאשר את הפטנט הרי שהוא מפורסם להתנגדויות ועדיין ניתן להגיש התנגדות לאישור הפטנט.
אם לא הוגשה התנגדות – הפטנט מוגן (לא סופי).
וכאשר הפטנט מוגן, מי שזכה להגיע לשלב הסיום הוא היחיד שיש לו פטנט ויכול הוא לתבוע את המשתמשים בפטנט משעה שהוגשה הבקשה.
ü שיעור 8
3.3 הדרישות המהותיות לרישום פטנט
סע' 3 לחוק הפטנטים: אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט.
מדברי הסע' עולים שבעה תנאים:
א. אמצאה.
ב. מוצר / תהליך.
ג. בכל תחום טכנולוגי.
ד. ניתנת לשימוש תעשייתי.
ה. מועילה.
ו. חדשה.
ז. התקדמות המצאתית.
ביאור:
3.3.1 אמצאה
זהו קריטריון הדומה לדרישת היצירה בזכויות יוצרים, שאף שם לא ברור היה האם מדובר בדרישה עצמאית.
3.3.2 מוצר או תהליך
מוצר: החוק מתיר לרשום פטנט על מוצר, כך למשל אדם הממציא מכונית המונעת על דלק מימני – הפטנט ירשם על המוצר.
תהליך: ניתן אף לרשום פטנט על תהליך חדשני, קרי לא שהמוצר חדשני אלא תהליך מסוים הוא החדשני.
לדוגמא:
תהליך פיסטור חלב הנדרש לשם שיווקו, ובא ממציא ומחדש תהליך קצר יותר לפיסטור החלב יכול הוא לרשום על עצם התהליך פטנט.
3.3.3 בכל תחום טכנולוגי – וניתנת לשימוש תעשייתי
דרישה זו איננה ברורה, כאשר בעבר סברו כי צריך שהפטנט יתבטא בחפץ מוחשי בכדי להיות זכאי לרישום.
כיום הגישה הרווחת היא שצריך שלפטנט יהיה ביטוי פיזי בחפץ. כך למשל תוכנה הגורמת לחסכון בצריכת חשמל בטורבינה – הביטוי הפיזי של התוכנה הוא הטורבינה.
גישה זו גורמת לספקולציות סביב הגשת הפטנט, בכך שממציאים מוצאים ביטוי פיזי פיקטיבי לפטנט, כאשר הפטנט עצמו איננו זקוק לביטוי הפיזי.
3.3.4 מועילה
ניתן לחשוב שתנאי זה מכוון להיות הפטנט "התורם לחברה" שהרי הליך רישום הפטנט הוא כחלק מהעסקה בין הממציא שנותן לחברה בכללותה להשתמש בפטנט ובתמורה מקבל הגנה על זכיותיו.
ואולם בפועל, תנאי זה קובע כי על האמצאה להיות "עובדת", קרי, משיגה את המטרה שלשמה נבראה, ולכן אפי' אדם הממציא גלולת רצח שאיננה משאירה עקבות בנרצח, רשאי הוא לרשום פטנט (לבד משיקולי תקנת הציבור).
ומי בודק האם אכן האמצאה עובדת?
אם כאמור ישנה דרישה מהותית שהפטנט אכן יעבוד, כיצד רשם הפטנטים אכן ידע שהפטנט עובד?
בפועל, כאשר ממציא מגיש בקשה לרשות הפטנטים וכותב בה שאם נעשה א' התוצאה תהיה ב' – בשלב זה בוחן הפטנטים מאמין ונותן הגנה על סמך דברי הממציא.
ואולם, אם יתברר לבסוף שגם אם עשיתי א' לא בהכרח התוצאה הייתה ב' – ניתן לבטל את הפטנט.
3.3.5 חדשה – Novelty
בזכויות יוצרים אין צורך שהיצירה תהיה חדשה אלא די בכך שהיא מקורית.
לעומת זאת, בפטנטים בכדי לקבל הגנה האמצאה חייבת להיות חדשה, דהיינו שלא היה כמותה לפנים.
בזכויות יוצרים כאשר סופר כותב ספר, גם כאשר הוא יודע שסופר אחר יושב על אותה מדוכה בה הוא עוסק, בסופו של תהליך יהיו שני ספרים על המדף ולשניהם תהיה זכות יוצרים.
לעומת זאת בפטנט, כאשר שתי חברות עובדות על אמצאה, גלוי וידוע להן כי בסופו של תהליך רק לאחת מהן תינתן ההגנה ורק המוצר שלה יהיה על המדף.
בזכויות יוצרים לעיתים קורה כי שני צלמים מצלמים את אותה תמונה ללא העתקה ולשניהם יש זכויות יוצרים.
לעומת זאת בפטנטים, כאשר חברה משקיעה כסף רב באמצאה ובפיתוח של טכנולוגיה, וכאשר היא באה לרשום פטנט מתגלה לה כי חברה עלומה ממדינה עלומה כבר רשמה על כך פטנט, הרי שהשקעתה יורדת לטמיון.
ויתרה מכך, אפי' אם הממציא הראשון לא רשם פטנט, החברה איננה יכולה לרשום פטנט, וזאת מאחר שלא מדובר בדבר חדש.
סע' 4 לחוק הפטנטים: אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה,..
ולכן אמצאה חדשה היא אמצאה שלא התפרסמה בשום מקום לפני מועד הגשת הפטנט.
כך למשל רופא שפיתח טכנולוגיה מסוימת לריפוי סרטן ומבקש לרשום פטנט, בתהליך החיפוש מתברר שרופא אליל בדרום נמיביה משתמש בטכנולוגיה הזו, אין הוא זכאי לפטנט.
ענין זה מחדד את הצורך בחיפוש נרחב ובחפשן יעיל, שהרי לא מספיק חיפוש ברשמי הפטנטים בעולם אלא צריך שהחיפוש יהיה מקיף עד כדי שיתברר כי לא קיימת טכנולוגיה מעין זו בושם מקום בעולם, ואף מומחה בתחום אף לא דיבר בהרצאתו על הטכנולוגיה הזו.
3.3.5.1 מידת הפרסום
כאמור, אם הטכנולוגיה איננה חדשה אין היא זכאית להגנה, אך מה באשר למידת הפרסום, האם כאשר סופר מדע בדיוני חשב על הטכנולוגיה – האם בכך היא כבר איננה חדשה?
החוק קובע כי לא די בפרסום כלשהוא בכדי שיהווה פרסום פוסל, אלא נדרש שהפרסום יכלול פרטים ברורים כיצד ליצר את האמצאה, ורק אז הוא מהווה פרסום פוסל מלרשום פטנט, ולכן בקשת הפטנט צריכה שתהיה מפורטת ורק אז היא תפסול אחרים מלייצר טכנולוגיה זו.
א"כ לסיכום:
בדיקת הפטנט בג' מישורים:
א. רשמי הפטנטים בעולם.
ב. במישור האקדמי – האם דובר בפטנט זה.
ג. במישור הפיזי – האם אדם מסוים כבר משתמש בפטנט זה.
ü שיעור 9
3.3.6 התקדמות המצאתית – Inventive step
תנאי זה למעשה שלוב בתנאי דלעיל הדורש שהפטנט יהיה חדש, כאשר מלבד הדרישה לחדשנות החוק מצריך שיהיה בחידוש התקדמות המצאתית.
לדוגמא:
נעלים גבוהות בד"כ באות עם מספר חורים רב מנעלים נמוכות, ובא ממציא שמצא שאין נעלים נמוכות עם מספר רב של לולאות, ולכן הוא מבקש לרשום פטנט על נעלים נמוכות בעלי מספר רב של לולאות.
אין ספק שמדובר באמצאה בתחום טכנולוגי שהיא חדשה ומועילה, אך לא מודבר בכל התקדמות המצאתית.
סע' 5 לחוק הפטנטים: התקדמות המצאתית היא התקדמות שאינה נראית כעניין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו, לפני תאריך הבקשה, בדרכים האמורות בסעיף 4.
קרי, הגם שמדובר באמצאה חדשה, אך אין די בכך ונדרש שאמצאה זו תיקח את העולם קדימה, ולכן לא כל האמצאות החדשות הן בעלות התקדמות המצאתית.
והשאלה היא מי מחליט האם מדובר בהתקדמות המצאתית?
שהרי רשם הפטנטים איננו מונח בכל העניינים הטכנולוגים הבאים להירשם לפניו, וא"כ כיצד הוא מחליט האם מדובר בהתקדמות המצאתית אם לאו?
סע' 5 קובע כי כאשר בוחנים התקדמות המצאתית, היא איננה מנקודת ראותו של המשפטן אלא של בעל מקצוע בתחום.
וכאן למעשה מתעורר הקושי הטמון ברישום פטנטים, שהרי סע' 5 קובע כי בעל מקצוע ממוצע צריך להחליט האם מדובר בהתקדמות המצאתית, ואין ספק כי בעל מקצוע ממוצע איננו יודע את כל ההתפתחויות בתחומו, ובסעיף יש סתירה מובנית כי מחד דורשים את הידיעה של בעל המקצוע הממוצע, ומאידך נדרש שהוא ידע את כל הידע שמתפרסם בתחומו.
ויתרה מכך, כאשר בעל מקצוע ממוצע מחליט האם מדובר בהתקדמות המצאתית, הרי שהוא צריך לחזור בזמן עד למועד הגשת הבקשה ולבחון "אז" האם מדובר בהתקדמות המצאתית.
3.3.6.1 מבחני עזר להתקדמות המצאתית.
בדרישת החידוש אכן קשה לבדוק האם מדובר בחידוש, אך מבחינה משפטית קל לבדוק האם מדובר בחידוש.
ואולם, בהתקדמות המצאתית הקושי הוא קושי משפטי לבחון האם מדובר בהתקדמות אם לאו.
ולכן הפסיקה פיתחה מספר מבחני עזר שעוזרים לבדוק האם מדובר בהתקדמות אם לאו (פס"ד סנופי ויוניפרם).
א. מבחן "הוואוו"
הוא מבחן התגובה שהאמצאה עוררה בזמן שהקהילה המקצועית שמעה עליה לראשונה, וככל שהפה נפער לשמע האמצאה כך ניטה לקבוע כי מדובר בהתקדמות המצאתית.
ב. מבחן ההצלחה המסחרית
ע"פ מידת התגובה בשוק נדע לקבוע האם מדובר בהתקדמות וככל שהאמצאה תפסה מבחינה מסחרית כך ניטה לקבוע כי מדובר בהתקדמות.
זהו למעשה תרגום של "מבחן הוואוו" בכך שהשוק מתרגם מסחרית את פעירת הפה של הלקוחות הפוטנציאלים.
הבעייתיות במבחן זה:
ראשית קשה לבחון אותו לאחר זמן, ושנית הצלחה מסחרית איננה בהכרח מתכון לכך שמדובר במוצר טוב, ולרוב הצלחה היא פרמטר של פרסום, מחיר זול ושיווק נכון.
ג. מבחן העתקה
כאשר הפטנט הועתק ע"י אחרים, משמע שמדובר בהתקדמות המצאתית, שאל"כ חברות אחרות לא היו משתדלות להעתיקו.
הבעייתיות במבחן זה:
גם העתקה יכולה להיות משלל סיבות מלבד סיבת ההתקדמות, כעין ייצור זול ופרסום נכון וכיו"ב.
כך למשל מקרה באנגליה שבו מורים למתמטיקה שכתבו ספר בחינות ואחרים העתיקו אותו, וביהמ"ש התלבט האם מדובר בזכויות יוצרים, וקבע כי עצם העתקה מלמדת על חדשנות.
מקרה זה מאושש את הבעייתיות שבמבחן העתקה.
ד. מבחן החסר המתמשך
כאשר קיימת בעיה פיזית או טכנולוגית ובאה אמצאה ופותרת את הקושי, והחסר המתמשך נמוג בגינה, כך ניטה לקבוע כי מדובר בהתקדמות המצאתית.
וסובר ד"ר מזא"ה כי מבחן "הוואוו" ומבחן החסר המתמשך הם למעשה המבחנים הראויים לבחינת ההתקדמות ההמצאתית.
ü שיעור 10
סיכום ביניים:
כאשר בוחנים את התנאים לפטנט שהם: אמצאה, מוצר / תהליך, בכל תחום טכנולוגי וניתנת לשימוש תעשייתי, חדשה, מועילה, והתקדמות המצאתית, ובעיקר ביחס לתנאים חדשה, והתקדמות המצאתית, הבדיקה היא "במישור בינלאומי", ולכן כאשר בוחנים זכאות לפטנט יש לבדוק האם קיים משהו דומה בכל העולם.
3.4 היקף הזכויות הנובעות מפטנט
3.4.1 הגנה במישור הלאומי
כאשר עומד הפטנט בתנאים האמורים, הרי שהוא זכאי "אך ורק להגנה במישור הלאומי", כלומר הגם שזכאות לפטנט נבחנת במישור בינלאומי כאמור, בפועל ההגנה על הפטנט ניתנת רק במקום שבו נרשם הפטנט.
ומשכך, ממציא המעוניין להגן על המצאתו הרי שהוא ירשום את הפטנט בכל מדינה בה הוא רוצה להגן עליו, כאשר מדינה שבה נרשם הפטנט מקנה לו את אפשרות הבלעדיות עליו, וכן תאסור ייבוא של פטנט ממקום שבו לא נרשם הפטנט.
ולכן עו"ד שפונה אליו לקוח לרשום פטנט עליו לרשום אותו:
א. בישראל.
ב. במדינות רלוונטיות לפטנט – כל מקרה לגופו, כך למשל פטנט בתחום הרכב כדאי לרשמו בכל המדינות בהן מייצרים מכוניות.
3.4.2 זכות קדימה במישור הבינלאומי
כאשר ממציא מפרסם פטנט בטרם הוא רשם אותו, אין הוא זכאי להגנה כאמור.
כן אם נרשם פטנט בישראל אך הוא לא נרשם בחו"ל אין הגנה בחו"ל על הפטנט.
הבעייתיות היא במקרים בהם רשמתי פטנט בישראל, וכאשר אבוא לרשום אותו בחו"ל כבר לא מדובר באמצאה חדשה שהרי פורסם כבר הפטנט.
בכדי לפתור בעייתיות זו, ישנה אמנה שיצרה זכות קדימה במישור הבינלאומי.
לדוגמא:
ב-1/1/12 לוי הממציא רשם פטנט בישראל.
ב-1/5/12 טום הממציא רשם פטנט באנגליה, מבלי שידע שפטנט נרשם בישראל.
ב-1/7/12 בא לוי לאנגליה ומבקש לרשום את הפטנט שלו. בודק הפקיד האנגלי ומוצא כי טום הגיש פטנט בתחום הרלוונטי.
במקרה זה קובעת האמנה – זכות קדימה, כלומר הפקיד האנגלי חייב לרשום את תאריך ההגשה של לוי כאילו הוא הגישה ב-1/1/12 ובפועל הוא מקנה לו קדימות על טום.
האמנה מקנה אפשרות זו עד שנה(או שנה וחצי באמנה דומה) מיום רישום הפטנט, כך שבסופו של הליך מי שיהיה זכאי לפטנט באנגליה הוא לוי.
כן אם עברה שנה ושניהם (לוי וטום) רוצים לרשום פטנט בארה"ב, הם אינם יכולים שהרי לא מדובר באמצאה חדשה.
פרקטית, יוגש פטנט בישראל, ויכול הממציא להמתין שנה בכדי לרשום פטנט במדינות אחרות, וכן יכול הוא לגייס משקיעים ולרשום פטנט במדינות הרלוונטיות.
3.4.3 היקף הזכות בפטנט
א. ייצור.
כאשר נרשם פטנט על סמרטפון, ניתן לתבוע "מייצרים" שייצרו סמרטפון דומה.
ב. הצעה למכירה – מכירה
אם ממציא רשם פטנט בישראל ולא רשם אותו בסין, מותר לייצר את הפטנט בסין אך אסור להציע אותו למכירה בישראל, ואפי' אסור להציע אותו למכירה מקום בו הוא מוגן.
ג. ייבוא לצרכי הנ"ל
אסור לייבא פטנט זה ממקום שהוא אינו מוגן למקום שהוא מוגן.
לשים לב, כי ע"פ התנאים האמורים איסור העתקת פטנט איננו רלוונטי. שהרי בזכויות יוצרים העתקה דורשת קש"ס, וכאשר אדם כתב ספר דומה לספר מוגן, אך לא העתיקו בפועל אלא ניבא אותו, אין הוא מפר זכויות יוצרים.
ואולם בפטנטים האיסור הוא על הייצור, קרי רף גבוה מהעתקה, ומשעה שהאמצאה מוגנת אסור לייצר אותו אפי' אם היצרן הגיע לאמצאה לבד מבלי שהעתיק אותה.
לדוגמא:
ממציא שהמציא מגבים למשקפיים.
מעתיק א – העתיק את האמצאה אחד לאחד.
מעתיק ב – הוסיף לאמצאה מתז למשקפים.
מעתיק ג – הגיע לאמצאה לבד מבלי שהעתיק.
כולם חייבים אישור מהממציא הראשון.
3.4.3.1 ניצול אמצאה.
בבקשת פטנט מתארים את מה שהיה בעבר מבלי הפטנט ומתארים את האמצאה – סעיף תביעות.
ולכן אם מישהו ממציא אמצאה דומה, עדיין מדובר בהפרה של פטנט.
וכאן נכנס לפעולה עורך הדין ומרחיב בסעיף התביעות את גבולות הגזרה של הפטנט. כך למשל, ממציא המגבים למשקפים ירחיב את סעיף התביעות למגבים לקסדה, למשקפת, לטלסקופ, למצלמה וכו' וכו', כך שניסוח חכם של האמצאה יכול לתפוס שטחים רבים יותר.
ניסוח מתפתל ומקיף יכול לתפוס בעתיד אף טכנולוגיה שאיננה קיימת.
3.5 בכל זאת מותר.
ישנם שלשה חריגים שהחוק מתיר על אף רישום הפטנט:
א. היקף לא עסקי "+" אופי לא עסקי – שאז מותר לייצר.
ב. פעולה ניסיונית של פיתוח – כגון חברה המעוניינת לפתח דור ב', או רעיון אחר, מותר ליצור בכדי לפתח.
ג. פעולה ניסיונית להגשת רישוי לאחר פקיעת הפטנט – מאחר שהפטנט מוגבל בעשרים שנה מותר לעשות פעולות ניסיוניות בכדי לקבלי רישוי מהרשויות המוסמכות.
לדוגמא:
חברת טבע שהיא חברה גנרית, אם היא תמתין עד שהפטנט יפקע ורק אז תתחיל ליצרו ולבקש אישור מהרשויות, העניין יכול להתארך מספר שנים רב, ולכן רשאית היא לייצר את הפטנט בכדי לקבל אישור ממנהל התרופות.
3.6 טבלת סיכום פטנטים:
| הדרישות המהותיות לרישום פטנט
|
היקף הזכות
|
בכל זאת מותר.
|
| 1. אמצאה.
2. מוצר / תהליך. 3. בכל תחום טכנולוגי. 4. ניתנת לשימוש תעשייתי. 5. מועילה. 6. חדשה. 7. התקדמות המצאתית.
הבחינה להתקיימות הדרישות במישור בינלאומי.
|
· ייצור
· הצעה למכירה מכירה. · יבוא לצרכי הנ"ל.
היקף ההגנה. במישור לאומי. זכות קדימה בינ"ל.
|
· היקף לא עסקי + אופי לא עסקי. · פעולה ניסיונית של פיתוח. · פעולה ניסיונית להגשת רישוי כדי לצאת לשוק לאחר פקיעת הפטנט.
|
3.7 טבלת השוואה בין זכויות יוצרים לפטנטים.
| זכויות יוצרים
|
פטנטים
|
|
| זיקה לישראל | יוצר אזרח או תושב,
או פורסם בישראל, או אמנה. |
לא נדרשת זיקה לישראל –
אך יש חובת רישום בישראל.
|
| רישום | לא נדרש.
|
נדרש.
|
| משך ההגנה | 70 שנה אחרי מות היוצר. | 20 שנה (בשנים הראשונות Pending אך ניתן לתבוע רטרואקטיבית)
|
| לכם אסור | להעתיק.
|
לייצר אף עצמאית.
|
ü שיעור 11
4 הגנה על מוניטין
עד עתה עסקנו בזכויות יוצרים ופטנטים בהם קיים רצון לעודד את היוצר / הממציא, לפרסם את יצירתו, ובמסגרת העיסקה החברה מגינה על המצאתו.
בהגנה על מוניטין אין אנו רוצים לעודד אדם לפתח משהו, אלא באים אנו להגן על שמו הטוב של האדם ועסקיו, כאשר הכלי המעשי במסגרת הגנה זו היא "הגנה על סימני מסחר".
4.1 הגנה על סימן מסחר
4.1.1 מטרות ההגנה
כאשר לאדם יש עסק בו הוא מעוניין להשקיע ולפתח, השקעתו תגדל כאשר הוא ידע כי אחרים לא יפגעו לו במוניטין העסק.
לעומת זאת, כאשר אין הגנה על מוניטין, אין לו טעם להשקיע, שהרי יבוא האחר וייטול את שמו לצרכי עצמו.
ע"י הגנה על סימן מסחר אנו מעודדים "איכות" גם במוצרים וגם בשירותים, וכך אדם היודע כי סמל בית הקפה שלו מוגן, יכול הוא להשקיע ביתר שאת באיכות הקפה.
4.1.1.1 הבעייתיות – שוק הלימונים.
זוהי תיאוריה שבגינה זכה George Akerlof בפרס נובל.
תיאור הבעיה:
נניח שאנו נמצאים בעולם נטול מותגים, ומעוניינים אנו לרכוש קפה, ממחקר שנערך עולה כי:
על קפה באיכות טובה שעלותו לבית הקפה היא "22" לקוח מוכן לשלם "30".
ואילו על קפה באיכות ירודה שעלותו לבית הקפה הוא "7" לקוח מוכן לשלם "10".
ואולם במקום שאין הלקוח יודע מהי רמת איכות הקפה (איכות לא ידועה) הוא מוכן לשלם 20.
כך יוצא כי בעולם נטול מותגים נוצר מרוץ לתחתית, ובו בית הקפה האיכותי חייב להוריד את המחיר ל-20, והתוצאה היא שבית הקפה האיכותי מפסיד 2 ובית הקפה הירוד מרוויח 13, וכך לא יהיה כל דרבון לבית הקפה האיכותי לשמור על האיכות.
תיאורית שוק הלימונים קובעת כי בהעדר בידול בין האיכויות:
א. הצרכן איננו יודע מהי האיכות אותה הוא רוכש.
ב. הצרכן ישלם את שווי ממוצע האיכויות.
ג. יצרנים איכותיים יפסידו.
ד. יצרנים גרועים ירוויחו.
ה. כל הצרכנים ייצרו באיכות ירודה.
ו. לא ניתן יהיה לרכוש מוצרים באיכות גבוהה.
הפתרון: הגנה על בידול ללא הגבלה של זמן (בשונה מזכויות יוצרים ופטנטים) שהרי כל זמן שיש הגבלה נשמרת האיכות.
המתח שבבידול: מחד הגנה על בידול יוצרת איכות, ומאידך יש לשמור כי ההגנה לא תיתן יתרון על פני מתחרים, כך למשל יצרן המבקש לרשום סימן מסחר הנקרא "בית קפה" הרי שהוא מקבל יתרון על מתחריו (ולכן לא יתאפשר לו לרשום כך).
4.2 סימני מסחר
זהו כלי אפקטיבי המגן על מוניטין, ובו ניתן ביתר קלות לרשום סימן מסחר.
4.2.1 מתי כדאי לרשום
בפועל רוב בעלי העסקים אינם רושמים סימן מסחר, והעניין תלוי נסיבות, כאשר יש יתרונות לכאן ולכאן, וככל שאדם מתכנן למתג את העסק שלו ולהשקיע בפרסום, כך כדאי לו יותר להזדרז ולרשום סימן מסחר.
4.2.1.1 מהו סימן מסחר?
החוק הרלוונטי – פקודת סימני המסחר.
סע' 1 לפקודת סימני המסחר אומר: "סימן" – אותיות, ספרות, מלים, דמויות או אותות אחרים או צירופם של אלה, בשני ממדים או בשלושה;
כלומר, ניתן לרשום:
אותיות – HP
ספרות – 9,000,000
מילים – מנשה לוי.
דמויות – הסמליל של Nike.
אותות אחרים.
או צירופם של אלה – כלומר צירוף של ספרות ודמויות.
בשני ממדים או בשלשה – כגון ציור בעל שני ממדים או שלשה, כעין התינוק של במבה או הסמליל של יגואר.
4.2.1.2 על מה ניתן לרשום סימן מסחר?
סע' 1 לפקודת סימני המסחר אומר: "סימן מסחר" – סימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לעניין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם;
כלומר ניתן לרשום סימן מסחר אף על עסק שאינו קיים (ובשים לב שלאחר שלש שנים ניתן לבקש ולמחוק את סימן המסחר במידה והעסק טרם הופעל).
כן ניתן לרשום על טובין או שירותים שאדם מייצר ממש או סוחר בהם. כעין הסימן של "מגה" שהם מסתחרים במוצרים של אחרים.
כן ניתן לרשום סימן מסחר על שירותים, כגון: שירותי הובלות, הקריה האקדמית, משרד עו"ד וכיו"ב.
4.2.2 הזכאות לסימן מסחר – האם יש זכות.
4.2.2.1 האם הסימן בעל אופי מבחין.
מאחר שרושמים סימן בכדי ליצור בידול, ניתן יהיה לרשום סימן רק על מוצר היוצר בידול, כך למשל אדם המבקש לרשום סימן מסחר הנקרא "הפיצרייה" זהו סימן שאיננו יוצר בידול, כי כיצד נבדל את הפיצרייה שלו מפיצריות אחרות, אך אם הוא מבקש לרשום סימן מסחר הנקרא "פיצריית השלום" בשם זה נוצר בידול מפיצריות אחרות.
סע' 8 (א) לפקודה: אין סימן כשר לרישום כסימן מסחר אלא אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים.
4.2.2.1.1 מבחנים לאופי מבחין .
האם הסימן לא מתאר? ובכדי לבחון זאת יש מספר תבחיני משנה:
א. מילה ממוצאת.
הסימנים שהכי "לא מתארים" הם מילים מומצאות, כגון במבה, זארה, Nike, אלו מלים חסרי משמעות ולכן הם לא מתארים ויותרו ברישום.
ב. מילה לא מתארת.
כך למשל "תרנגול", אם הוא סימן מסחר לבית גידול עופות זוהי מילה מתארת, אך אם מדובר בסימן מסחר לחברת הובלות, אין קשר בין המילה לחברה.
כן גם Orangeלחברת טלפונים, או Apple לחברת מחשבים וכיו"ב.
ג. מילה מרמזת.
זהו התחום האהוב על הפרסומאים בו הם מרמזים בגוף המילה את השייכות לעסק, כגון פלאפון, סלקום, נביעות, מי עדן וכיו"ב.
כאשר מילה היא מרמזת לרוב הרשם יגן עליה בסימן מסחר(תוך שהמתח התמידי יהיה האם המילה מרמזת או מתארת).
ד. מילה מתארת
סימן מתאר – יכול לתאר את מהות הטובין(כעין קליניקה און) או את איכות הטובין(סופר זול), כעין דלק לחברת דלק, רב בריח לדלתות פלדה, סופר זול למרכולים.
4.2.2.2 סימן שרכש משמעות משנית.
דרך המלך היא כאמור למצוא שם בעל משמעות שאיננה מתארת.
ואולם, ישנם מקרים שעל אף היות השם בעל משמעות מתארת, ניתן יהיה לרשום סימן מסחר למפרע.
סע' 8 (ב) לפקודה: ׁהרשם או בית המשפט הבאים לקבוע אם סימן מסחר המשמש למעשה הוא בעל אופי מבחין, רשאים לשקול עד כמה הפך השימוש למעשה את הסימן לבעל אופי מבחין בטובין שלגביהם נתבקש או נעשה הרישום.
כלומר, אם הסימן "כבר" רכש "משמעות משנית", קרי, כאשר אדם מן הישוב שומע את שם הסימן ומזהה אותו עם החברה, או אז זכאית החברה לרשום סימן מסחר.
לדוגמא:
חברת דלק מבקשת לרשום סימן מסחר על השם דלק לצורך תחנות דלק. ברור שמדובר בסימן מתאר ולא ניתן לרשום דרך סע' 8 (א), אך ניתן יהיה ליצור לשם אופי מבחין כך שיזהו שמדובר בתחנות דלק של "דלק", ומשרכש השם משמעות משנית ניתן יהיה לרשום סימן מסחר.
הסיכון עדיין קיים בכך שאחר יבנה מותג על השם בטרם הוא רכש משמעות משנית, ואז הרשם יסרב לרשום מפני שאין סימן מבחין בין שתי החברות.
ולכן סע' 8 (ב) זהו סעיף בדיעבד (לטיפשים, ע"פ דברי המרצה).
חשוב לציין כי גם ברשם החברות קיימת בדיקה ביחס לשם החברה, ורק אז רושמים את שם החברה, ואולם רישום זה איננו מגן על שם החברה וסימן המסחר שלה, וחייב לעבור לשם כך ברשם סימני המסחר.
ü שיעור 12
4.2.2.3 סימן גנרי.
בחלומו של כל פרסומאי נמצאת השאיפה לבנות למותג חסר משמעות – משמעות משנית.
ואולם לעיתים לאחר שהמותג רכש משמעות משנית הוא מתרסק.
כך למשל חברת מקררים אמריקאית העונה לשם פריג'ידר (אויר קר) לאחר שהפכה את המותג לבעל משמעות וכבר כל ינוקא קורא למקרר מכל חברה "פריג'ידר", זהו שלב בו "השם הפך להיות גנרי" וכיום הפריג'ידר הוא שם כללי למקררים.
כן גם "ג'יפ" הפך כיום להיות שם כללי לרכבי שטח. (ארטיק, קרמבו, פלאפון, וכיו"ב).
זהו שלב בו קרתה טרגדיה למותג, וממותג בעל משמעות משנית עם אופי מבחין, הוא הפך למותג שאינו בעל אופי מבחין.
כאשר שם הופך להיות גנרי:
א. עילה לרשם שלא לרשום סימן מסחרי, שהרי אבד לשם האופי המבחין.
ב. גם כאשר הסימן הוא רשום (פריג'ידר – ג'יפ) ניתן לטעון כטענת הגנה שכיום השם גנרי ואין לו כל הגנה.
ג. ניתן אף לפנות לרשם סימני המסחר בבקשה למחוק סימן גנרי.
כיצד ניתן לזהות שם גנרי?
"מבחן אשת השופט".
ומעשה בחברת תנובה שלא טרחה לרשום סימן מסחר על המותג "אשל" וכאשר היא עבדה בצוותא עם חברת יטבתה שתיהן מכרו את המותג "אשל" ומשעה שיטבתה נרכשה ע"י שטראוס המתחרה, בקשה תנובה מיטבתה לחדול מהשימוש במותג אשל ,והעניין סר לפתחו של ביהמ"ש.
ומניתוח דמיוני של פסק הדין סובר ד"ר יואב מזא"ה כי השופט המתין לחג השבועות ובחן את אשתו האם היא מבחינה בין "אשל של תנובה" לאשל מחברת אחרות, ופסק השופט שהמותג אשל הוא איננו גנרי.
לסיכום: האם יש זכות.
א. סע' 8 (א) האם הסימן בעל אופי מבחין.
ב. סע' 8 (ב) שם שרכש משמעות משנית.
ג. לא פונקציונלי(יבואר בהמשך).
עם רשימת חריגים כגון דגל, סמל מדינה וכיו"ב.
4.2.3 היקף הזכות
כאשר יש זכות ונרשם סימן מסחר הרי שהוא מעניק בלעדיות:
א. על השימוש בסימן.
ב. "רק" ביחס לטובין שצוינו ברישום.
כך למשל, כאשר ניתן סימן מסחר על השם "פולו" ביחס לטובין שהם "חולצות", הרי שלא ניתן לייצר חולצות תחת המותג "פולו".
4.2.4 בכל זאת מותר
א. שימוש מקביל.
ישנן סיטואציות בהן מאפשרים רישום מקביל, כך למשל קיימת הייתה בארץ פיצה דומינו, וביקשה דומינוס פיצה לשווק את מרכולתה בארץ, והרשם החליט לתת לשניהם סימן מסחר.
ב. שימוש אמת
כגון: שם האדם, שם גיאוגרפי, מהות הטובין, איכות הטובין, שם העסק.
כגון, מספרה העונה לשם ג'קלין שעבדה כך במשך שנים רבות, ובא האחד ורשם מספרה העונה לשם ג'קלין וביקש למנוע מהספרית הוותיקה ג'קלין את השימוש בשם, ונקבע כי זהו רישום אמת ורשאית הספרית להמשיך ולהשתמש בשם.
ü שיעור 13
4.3 ממשק בין סימני מסחר למדגמים ופטנטים
לעיתים ישנה חפיפה בין סימני מסחר מדגמים, זכויות יוצרים, ופטנטים.
והשאלה היא, האם ניתן לרשום סימן מסחר על הצורה של המוצר?
לדוגמא:
כאמור, ניתן לרשום סימן מסחר על הסמל של מכונית היגואר, אך האם ניתן לרשום סימן מסחר על צורת היגואר עצמה?
מצד אחד לא!
עקרון העל בסימני המסחר אומר שלא ניתן לרשום סימן מסחר על סימן שהוא "פונקציונלי", כלומר שסימן המסחר הוא פונקציית השימוש.
לדוגמא:
ממציא נכבד המציא משקפיים עם מגבים. לא ניתן לרשום סימן מסחר על המגבים הללו, וזאת מאחר שהדרך לכך היא לרשום פטנט.
כך למשל ניתן לרשום סימן מסחר על הסמל של מכונית היגואר, שלא משפיע על עצם המכונית. ומנגד, על צורת המכונית לא ניתן לרשום סימן מסחר מאחר שהוא פונקציונלית.
מצד שני למה לא?!
יש הטוענים כי ניתן לרשום סימן מסחר על צורה שרכשה משמעות משנית, כך למשל צורת מכונית "החיפושית" רכשה משמעות משנית.
ת"א 2191/03 August Storek KG נ' אלפא אינטואיט
העובדות:
התובעת, יצרנית ממתקים גרמנית המייצרת ממתק שוקולד וקרמל בצורת בלוט, המכונה "Toffifee", ביקשה למנוע מהנתבעת, יבואנית ממתקים ישראלית, מלייבא ולשווק ממתק שוקולד וקרמל, בשם "Chocodaan's", הדומה בצורתו ל-"Toffifee". הדמיון בין המוצרים לא היה, אפוא, בשמם המסחרי כי אם בצורת המוצר עצמו. והשאלה שעלתה האם ניתן לרשום סימן מסחר על צורה?
ואומר ביהמ"ש העליון כי ניתן להגן על צורה של מוצר ע"י סימן מסחר, ובתנאי שעמד בשלשה תנאים מצטברים:
א. הצורה רכשה אופי מבחין (משמעות משנית).
ב. הצורה איננה פונקציונלית.
ג. הצורה איננה בעלת משקל אסתטי, כך למשל על עיצוב נעל לא ניתן לרשום סימן מסחרי וזאת מאחר שהצורה בעלת משקל אסתטי (ניתן להגן ע"י מדגמים).
כאשר אני מעונין להגן על מדגם, דיני המדגמים קובעים כי ניתן להגיש בקשה לרשם הפטנטים והמדגמים בטרם הוא פורסם, המדגם עובר בחינה, המבקש משלם אגרה והמדגם מוגן לחמש עשרה שנה.
ולכן כאשר מבקשים הגנה:
על העיצוב – ע"י מדגם.
על הפונקציה – ע"י פטנט.
על הזיהוי – (הסימן) – ע"י סימן מסחר.
ונשאלת השאלה, לאור פס"ד בעניין "Toffifee" לא ניתן להגן על צורה בדרך של סימן מסחר, שהרי כל מוצר מונע משיקולים פונקציונליים או משיקולים אסתטיים או משניהם, וא"כ מאי רבותא של הלכת "Toffifee"?
כן, כיצד ניתן לבחון את מידת האסתטיקה של המוצר, ומהי מידת האסתטיות הפוסלת רישום?
באיחוד האירופי – האסתטיות תיבחן עד כמה צורת המוצר מעניקה שווי משמעותי מוצר.
בארה"ב האסתטיות היא כזו אשר מקנה לבעליה יתרון מסחרי על פני המתחרים.
בישראל:
פס"ד פניציה
נבחנה השאלה האם ניתן לרשום סימן מסחר על כלי חרסינה.
נקבע כי מאחר שאלו מוצרים הנקנים בעיקר בגלל ערכם האסתטי, לא ניתן לרשום סימן מסחר.
כך למשל כאשר רוכשים מקרר בוחנים בעיקר את איכותו.
ואילו כאשר רוכשים מוצרי חרסינה תיבחן בעיקר האסתטיקה.
הבעייתיות – ישנם מקרים גבוליים כעין רכישת קומקום חשמלי יקר שרוב התשלום בגינו הוא בגלל האסתטיקה.
פס"ד "Toffifee"
ביהמ"ש קבע את התנאים הבאים לבחינת רמת האסתטיקה:
א. הוכחה ברורה שמדובר בתפקיד אסתטי ממשי.
ב. האסתטיקה היא מעבר לתפקיד זניח ברכישת המוצר.
ואכן קובע ביהמ"ש כי לא כל אסתטיקה פוסלת רישום, אך בפועל המבחנים לכך סוגרים כל פתח לרשום סימן מסחר על צורה.
ונשאלת השאלה, מדוע ניתן לרשום סימן מסחר על סימן דו ממדי שבו אף אם יש לסימן משמעות אסתטית עדיין אין בכך שום פסול לרישום.
ואילו בעולם התלת ממדי בו אנו מבקשים לרשום סימן מסחר על הצורה, יש עלינו לבחון האם הסימן אסתטי או לא?
ולכן מציע ד"ר יואב מזא"ה כי יש לקבוע שלא ניתן לרשום סימן מסחר על צורה של מוצר, וזאת מאחר שסימן מסחר רושמים על "סימן" ולא על מוצר.
וכך נוצרת אבחנה בין סימן מסחר לפטנטים ומדגמים:
כאשר המוצר פונקציונלי – יש לרשום פטנט.
כאשר המוצר אסתטי – יש לרשום מדגם.
כאשר מדובר בסימן – יש לרשום סימן מסחר.
חלוקה זו מבטלת את הצורך לבחינת רמת האסתטיות והיא יוצרת וודאות.
ומנגד, יש הסוברים כי צריך להגן על התנאי הדורש אופי מבחין, כן לשון החוק לא קובעת כך במסמרות.
וחוסר הוודאות תימוג כאשר העניין ירשם בפנקס המדגמים.
5 טבלת סיכום והשוואה בין פטנטים זכויות יוצרים וסימני מסחר
| זכויות יוצרים | פטנט | סימני מסחר | |
| החוק המרכזי | חוק זכות יוצרים 1911, פקודת זכות יוצרים 1924 | חוק הפטנטים התשכ"ז – 1967 | פקודת סימני מסחר (נוסח חדש) התשל"ג – 1972 |
| מטרות ההגנה | עידוד והגנה על השקעה ביצירת ביטוי תרבותי. | עידוד והגנה על השקעה בפיתוח המצאות +חשיפתן לציבור | מזעור עלויות מידע לצרכנים, סימן המסחר מגלם בתוכו אינפורמציה לגבי איכות המוצר והיוצר וכל מה שנשאר לנו לעשות זה להסתכל על המותג. מטרה שנייה היא של בעלי העסקים: מתמרץ עסקים לשמור על איכות גבוהה ולשפר את איכות המוצרים(תיאוריית שוק הלימונים). |
| דוגמא | שיר | מצלמה דיגיטלית | Nike |
| האם יש זכות | 1. יצירה:
2. ספרותית, דרמטית, מוסיקלית, או אומנותית. 3. מקורית – כמקור, כהשקעה, כתרומה 4. מקובעת – לא משנה איך העיקר שקובע 5. זיקה לישראל – יוצר, יצירה, אמנה.
מה שלא זוכה להגנה: הם רעיונות, עובדות ומחקר היסטורי. |
1. אמצאה.
2. מוצר / תהליך. 3. בכל תחום טכנולוגי. 4. ניתנת לשימוש תעשייתי. 5. מועילה(עובדת) 6. חדשה. 7. התקדמות המצאתית. |
כל סימן המורכב מאותיות ספרות, מילים, דמויות או אותות אחרים. יכול להיות דו ממדי או תלת ממדי. המשמש אדם לעניין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם.
הסימן חייב להיות בעל אופי מבחין, או שרכש משמעות משנית(דלק)
|
| תנאים לרכישת הגנה | מקוריות (ביטוי מקורי)נוצר על ידי היוצר, יצירתיות (במידה מועטה)
-אין צורך ברישום, הגנה זולה וזמינה. – אין צורך בסימן של זכויות יוצרים. |
חדשנות (יותר גבוה ממקוריות), מועילה (גם פוטנציאל), ניתנת לשימוש תעשייתי, התקדמות המצאתית. (פיתוח אינו טריוויאלי בעיני אדם המבין בתחום).
נדרש הליך רישום (משרד הפטנטים) – הליך יקר יותר, קשה יותר להשגה, בעלת הגנה חזקה יותר. |
הסימן חייב להיות בעל אופי מבחין. (לדוג' זארה). אסור שיעשה שימוש בראשי המדינה וסמליה, אסור שיפגע בתקנת הציבור. (עילות פסלות רישום).
נדרש רישום בפנקס סימני המסחר. |
| היקף הזכות | זכויות כלכליות:
העתקה– א. העתקה דורשת קש"ס. ב. העתקה בשינוי = העתקה. ג. טרנזיטיביות. ד. מקוריות הנתבע לא רלוונטית כלפי מעלה. פרסום והפצה ברבים. זכות הביצוע הפומבי. יצירה נגזרת(עבודות נגזרות או אדפטציה – סרט על ספר, היפ פופ וכד'.) נגזר מזכות השעתוק. זכות השאלה או השכרה של קלטות, תוכנות מחשב. ישנם גם זכויות מוסריות: זכות המחבר ששמו יופיע על היצירה ושלא יבוצע ביצרה סילוף המוריד מערכה או פוגע בשמו הטוב של המחבר |
א. הזכות לייצור
ב. הזכות לשימוש ג. הצעה למכירה ד. מכירה ה. ייבוא (אם אדם מייבא לארץ המצאה שמפרה את הפטנט שלה.) |
זכות בלעדית לשימוש בסימן ביחס למוצרים ושירותים של בעל הסימן. |
| משך ההגנה | חיי היוצר + 70 שנה | 20 שנה מהבקשה | לנצח |
| מעשים מפרים | עשיית כל מעשה שהזכות הבלעדית לעשייתו נתונה בחוק לבעל זכות היוצרים (ס' 2(1)) | כל מעשה הנופל בגדר התביעות המוגדרות בפטנט. (המאפיינות את ההמצאה) וגם מעשה הנופל בגדר רעיון דומה. (ישנם מפרים שמצליחים ליצור את אותו רעיון מבלי להפר את לשונו של הפטנט, אך הם מפרים את רוחו. ס' 49 ) | הפרה: היא שימוש מסחרי ללא רשות, בסימן זהה או דומה עד כדי להטעות לסימן רשום אחר.
|
| בכל זאת מותר | א. העתקת חלק בלתי מהותי.
ב. ביטוי / ורעיון – The Idea/Expression Dichotomy ג. שימוש הוגן (סע' 19) – Fair Use |
א. ניצול פטנט לרעה ס' 117-119.
ב. תקיפה חזיתית של הפטנט (על אף הליך הרישום) ג.. היקף לא עסקי "+" אופי לא עסקי ד. פעולה ניסיונית של פיתוח ה. פעולה ניסיונית להגשת רישוי לאחר פקיעת הפטנט (ס' 54א)
|
א. תקיפה חזיתית
ב. שימוש מקביל. ג. שימוש אמת ד. שימוש בשוק גיאוגרפי אחר. (סימני מסחר מקנים הגנה טריטוריאלית) ה. הפיכתו של השם לגנרי |
| עבירות או סחירות הקניין הרוחני | גבוהה מאוד | גבוהה מאוד – ככל שהזכות הקניינית חזקה יותר ככה העבירות גבוהה יותר. בפטנטים הזכויות מוגדרות היטב וגם ההגנה חזקה. אי אפשר כמעט לעקוף פטנט. | עבירות סבירה. הסימן מגלם בחובו מוניטין וידע, איכות וטיב. (בארה"ב אסור להעביר סימן מסחר בלי מוניטין – כי אז פוגעים במעביר) |
| עלויות הגנה | עלויות אכיפה – העלויות הם משמעותיות.
איתור הפרות. |
עלות רישום. – עלות ניסוח הבקשה שכוללת מחקר מקדים (רשם הפטנטים)
עלות רישום הפטנט והחזקתו. (דמי חידוש) עלויות אכיפה. |
רישום ווידוא מקוריות סימן המסחר.
עלויות המיתוג. עלויות אכיפה – נמוכות יחסית. |
| סעדים | סעדים זמניים – צו מניעה זמני
מניעה זמני צווי מניעה פיצויים פיצויים סטטוטוריים(פיצוי ללא הוכחת נזק) צו מסירת טובין מפרים צו השמדת נכסים. |
סעדים זמניים
צווי מניעה פיצויים פיצויים עונשים על הפרות מכוונות. (הכוונה ליצור הרתעה) |
סעדים זמניים
צו מניעה פיצויים צו השמדת נכסים ס' 59א צו עיכוב טובין במכס. פס"ד אקסימין
|
המחבר עו"ד ראובן ביטון
