מה עושים כאשר אדם אחר פלש לשטח הפרטי שלכם?

מה עושים כאשר אדם אחר פלש לשטח הפרטי שלכם? מהן הדרכים החוקיות להתמודדות עם פולש?

המחוקק הכיר בזכות הקניין של כל אדם, כאחד מהערכים הבסיסים ביותר, ואף עיגן אותה בחוקים שונים והחשוב ממבניהם מצוי בסעיף 3, בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו בקבעו כי "אין פוגעים בקניינו של אדם".

בעלות בקרקע היא חלק מקניינו של אדם, וחוק המקרקעין מגדיר את המשמעות של הבעלות במקרקעין  כ"הזכות להחזיק במקרקעין, להשתמש בהם ולעשות בהם כל דבר וכל עסקה בכפוף להגבלות לפי דין או לפי הסכם." כלומר, אדם רשאי להשתמש במקרקעין שלו, ולעשות כל מה שהוא חפץ לעשות, במסגרת החוק.

אז מה קורה כאשר אדם אחר, פולש למקרקעין שלא שייכים לו, ובעצם מונע מבעלי הנכס החוקיים להשתמש בנכס או פוגע באופן השימוש שלהם במקרקעין?

ישנן מספר אפשרויות לפנות אדם מנכס שלא שייך לו, ולכן חשוב לפנות לעו"ד לשם קבלת ייעוץ והכוונה.

במאמר זה נעסוק בהגשת תביעה לסילוק יד

סעיף 16 בחוק המקרקעין מכיר במצבים מסוג זה וקובע כי "בעל מקרקעין ומי שזכאי להחזיק בהם זכאי לדרוש מסירת המקרקעין ממי שמחזיק בהם שלא כדין."

המשמעות היא כי בעל זכויות בנכס או מי שקבל הרשאה להחזיק במקרקעין, רשאי לפנות אדם אחר אשר מחזיק או עושה שימוש במקרקעין שלא כדין, כלומר יש לו את הזכות החוקית לפנות פולש.

תביעה לסילוק יד

הסמכות לדון בתביעות לסילוק יד הוא של בית משפט השלום, בהתאם למיקום הנכס.

התביעה מוגשת במסלול מקוצר, בה מחויב בית המשפט לקבל החלטה תוך___

איך מכריע בית המשפט במקרים מסוג זה?

ברע"א 5518/98 יוסף נ' עוקשי, פ"ד נה(3) 294, 304ה (11.3.2001); נקבע ע"י השופטת פוקרצ'ה כי "בתביעה זו על התובע להוכיח הן את זכותו שלו להחזיק בקרקע והן את העדר זכותו של הנתבע להחזיק בהם. בהוכחת תנאים מצטברים אלה תלויה הצלחת התביעה (ע"א 422/75 מזעקי נ' חדד, פד"י ל(1) 525, 528)"

כלומר צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים לשם קבלת צו לסילוק יד:

תנאי ראשון, התובע או מבקש הצו חייב להיות בעל הזכויות במקרקעין או מי שקבל הרשאה להחזיק במקרקעין.

התנאי השני, צריך להוכיח כי לפולש אין זכויות במקרקעין ובעצם שהוא עובר על החוק.

לאחר שבית המשפט ישתכנע כי שני התנאים הנזכרים לעיל יתקיימו, ניתן יהיה לקבל פס"ד המורה לפולש לפנות את המקרקעין.

תביעה לסילוק יד בבית המשפט לענייני משפחה

תביעות מסוג זה גם מגיעות לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה, כאשר ההבדל העיקרי בין שתי הערכאות היא העובדה כי מדובר בצדדים שיש בניהם קרבה משפחתית, שכן אז נדרש בית המשפט לזהירות יתרה בשל סף הרגישות הגבוה בין הצדדים.

כפי שצויין לעיל, אפשרות זו הינה אחת מיני מספר אפשרויות בהן ניתן לטפל בפולש ולכן, מומלץ לפנות לעו"ד מומחה בתחום לקבלת ייעוץ משפטי אשר יסביר ויפרט מהם הדרכים החוקיות בהם ניתן לפעול במקרים מסוג זה.