הליכי ההוצאה לפועל

 

• מבוא

לאחר שאדם מקבל פס"ד לטובתו, עצם פסק הדין הוא אינו אלא דף נייר ללא מוסדות ההוצאה לפועל.

פסק דין מבחינת רבים ולא טובים הוא אינו אלא בגדר המלצה, וכאן נכנסת לפעולה מערכת ההוצאה לפועל.

בשנת 2009 נכנס תיקון משמעותי לחוק ההוצל"פ העוסק בהתנגשות המהותית בין הליכי ההוצל"פ לחוקי היסוד ובעיקר ח"י כהו"ח, בכך שהליכים מסוימים פוגעים בכבוד ובקניין.

באותו תיקון, כל לשכות ההוצל"פ הופרטו מבימ"ש השלום והפכו ליחידות סמך של משרד המשפטים תחת רשות האכיפה והגביה.

מתברר שמצויים בהליכי הוצל"פ יותר משבעה מיליארד ₪, וחוסר גביה פוגע ללא ספק במשק, כאשר אכיפה יעילה היא אינטרס מן המעלה הראשונה.

• הליכי הוצאה לפועל

כאשר הליך משפטי מסתיים וניתן פסק דין לצד שכנגד לשלם את הסכום שנפסק והצד השני מסרב לשלם, מה עושים??

1.1.1         לשכת ההוצל"פ

תפקידה של מערכת ההוצל"פ להוציא אל הפועל חיובים כספיים ושאינם כספיים. כך למשל ניתן לתבוע בהוצל"פ קיום פס"ד שפסק תשלום כסף, או פס"ד שחייב את שכני להסיר גדר שנבנתה שלא כחוק, ואף קיום פס"ד המורה לאב להחזיר את בניו לאם המשמורנית.

לשכות ההוצל"פ מהווים את הזרוע הביצועית לאכיפת פסקי דין וחיובים, ויוצקת את התוכן לכל הקשור בענייני אכיפה.

1.1.2         העניינים המתבצעים בהוצל"פ

1. ביצוע שטרות והמחאות – משכנתא, חוב, משכון.
2. ביצוע חיובים כספיים בפסקי דין והחלטות של כל בתי המשפט האזרחיים (אף בימ"ש לענייני משפחה וביה"ד לעבודה).
3. חיובים אזרחיים בפסקי דין פליליים (בעיקר ע"פ האמור בחוק לנפגעי עבירה).
4. מימוש משכונות ומשכנתאות.
5. ביצוע בעין של פסקי דין.

1.1.3         מבנה לשכת ההוצל"פ

בעבר בצד כל בימ"ש שלום הייתה לשכת הוצאה לפועל.

כיום היחידות הופרטו והפכו ליחידות סמך של משרד המשפטים, אך עדיין מקומן הוא בבתי משפט השלום.

ראש ההוצל"פ (דאז) הפך לרשם ההוצל"פ (בסמכות רשם או שופט) והוא הזרוע שבידיו הסמכויות השיפוטיות והמנהליות, כאשר כל שופט או רשם שלום מוסמך לשמש רשם הוצל"פ.

המוציא לפועל הפך למנהל לשכת ההוצל"פ ותפקידיו מנהלתיים בלבד (איננו שופט).

• הזוכה
  • מיהו זוכה?

טרם הגענו להוצאה לפועל משני צדי המתרס היו תובע ונתבע.

עם הגיענו להוצל"פ עומדים לפנינו "זוכה וחייב".

 

זוכה הוא – כל ישות משפטית (אדם, חברה, עמותה) שנפסק לזכותה פסק דין או שהמחאה שניתנה חוללה, היא תכונה "הזוכה".

2.1.1         מקום הגשת הבקשה

כאשר תושב אילת בעת ביקורו בת"א נתן המחאה לרכישת טובין וההמחאה חוללה, היכן תוגש הבקשה?

ככלל, הזוכה הוא אשר מחליט היכן תוגש התביעה, ויכול הוא להגיש תביעה בלשכת ההוצל"פ בצפת.

2.1.2         תוכן הבקשה והנספחים אליה

ע"מ שבקשה תיפתח ישנם מספר תכנים הכרחיים שילוו אליה.

 

תקנה 11 לתקנות ההוצל"פ קובעת כי לא תקובל לרישום בקשת ביצוע אלא אם כן יפורטו בה ויצורפו לה המסמכים המפורטים להלן, לפי העניין.

 

א. העתק מאושר של פסק הדין או פסיקתא.

כלומר, חתימת השופט על פסק הדין איננה מספקת ונדרשת חתימתה העגולה והכחולה של המזכירות.

פסיקתא – הליך הקיים בד"כ בפס"ד בהעדר הגנה שבו עורך הדין הוא המסכם את האמור בכתב התביעה והשופט חותם על כך.

 

ב. ייפוי כח.

בו הזוכה מסמיך את עורך הדין לפעול בשמו.

 

ג. אישור בדבר פרטי החייב.

שם, ת"ז, כתובתו של החייב ע"פ שאילתה ממשרד הפנים ומיקוד.

 

ד. פרטי חשבון בנק, שימסור הזוכה או בא כוחו אם הוא מיוצג, שאליו ניתן להעביר כספים.

 

2.1.2.1         דוגמא לבקשת לביצוע פסק דין

 

2.1.3         המצאת אזהרה לחייב

כחלק מהשראת חוקי היסוד, לא ניתן לפגוע בזכותו וקניינו של אדם בטרם מזהירים אותו.

2.1.3.1         דרכי המצאת האזהרה.

ע"י שליח באופנים הבאים:

1. מסירה מלאה

איתור כתובת החייב ומסירה לחייב או לבן משפחה הגר עמו וחזותו מוכיחה שהוא למעלה מגיל 18.

 

אף אם החייב מסרב לקבל את האזהרה, השליח ימלא תצהיר בו הוא מודיע שהחייב סירב לקבלה.

 

2. מסירה חלקית.

במידה ולא ניתן לבצע מסירה מלאה, ניתן להדביק את האזהרה על דלתו של החייב.

ובשים לב כי בעת שעושים מסירה חלקית ישנם הליכים שלא ניתן לבצעם כעין צו עיכוב יציאה.

2.1.4         תוכן האזהרה

ניתנים לחייב 20 ימי חסד (בפועל 21 כי יום המסירה לא נספר) ובהם החייב יכול לבחור באחד מהעניינים הבאים:

א. לשלם את החוב בצירוף ריבית והפרשים ובמזומן.

ב. לשלם החוב ע"פ הנקבע בצו חיוב התשלומים.

ג. להגיש בקשה להפחתת התשלומים שנקבעו בצו חיוב התשלומים ולבקש חקירת יכולת.

ד. להגיש התנגדות לביצוע שטר (ניתן תוך 30 יום).

2.1.4.1         דוגמא לטופס אזהרה.

• נקיטת הליכים נגד החייב

נהוג לנקוט בהליכים הקלים ולהעלות בקודש.

ברם, מאחר שפעולת הגביה היא סוג של לוחמה פסיכולוגית עם החייב, ישנם הליכים שישפיעו על האחד ולא יפריעו כלל לשני. כך למשל יש חייב שצו עיכוב יצאה לא מפריע לו, והאחר יעשה הכל בכדי להיות באומן בראש השנה.

2.2.1         עיקול מיטלטלין

ראשית מגיע לבית החייב קבלן הוצל"פ, ומבצע רישום של מטלטלי החייב.

סע' 22 לחוק ההוצל"פ עוסק ברשימה של מיטלטלין הפטורים מעיקול.

כך למשל תשמישי קדושה, מקרר, תנור, לא יעוקלו.

העיקול היא פעולה משפטית המופנית כנגד בעליו של נכס או המחזיק בו במטרה להגביל את האפשרות לסחור בו או את אפשרות השימוש בו בכדי להיפרע ממנו.

 

מיטלטלין שניתן לעקל הם כל נכס שאינו מקרקעין לרבות קנין שאינו מוחשי כעין פטנטים בהם ניתן להטיל עיקול ברשם הפטנטים.

 

כאשר ישנה מחלוקת בדבר הבעלות על המיטלטלין, יבקש הזוכה פס"ד הצהרתי שיקבע בדבר הבעלות.

 

עיקול המיטלטלין הוא אמצעי שכמעט לא משתמשים בו לאור שווים המועט.

2.2.1.1         הליכי עיקול ומכירת המיטלטלין.

כאמור לא ניתן לבצע עיקול מידית אלא יש לבצע רישום של הנכסים הניתנים לעיקול, ומוציאים הודעה לחייב שיכול תוך עשרה ימים לפדות את המיטלטלין, ולחילופין להגיע להסדר עם הזוכה.

כך למשל על רכב ניתן להטיל עיקול ברשות הרישוי והחייב לא יוכל להעביר ברכב בעלות.

 

לאחר עשרה ימים ובמידה והחייב לא עשה מאום, ניתן לשכור קבלן הוצל"פ האוסף את המיטלטלין הרשומים מבית החייב ומאחסן אותם במחסני ההוצל"פ והם יוצגו למכירה ע"י המוציא לפועל.

כל ההוצאות (שכירת הקבלן דמי האחסון וכיו"ב) יצורפו לקרן החוב.

2.2.1.2         עיקול צד ג'

המדובר במקרה בו צד ג' שאיננו החייב, מחזיק בנכס, כסף, זכויות, שכר עבודה וכיו"ב.

המקרים השכיחים הם הבנק המחזיק כספי החייב, או המעביד המחזיק שכר עבודה של החייב (במידה והמעביד כפוף לחוק הגנת השכר ומעבר לסכום מינימלי שנותר בידי החייב).

לעיתים, במגזר החרדי והערבי (בעיקר) יש ערבות הדדית והחייב מקבל את כספו בשחור וללא דיווח על כך.

סע' 46 לחוק ההוצל"פ מאפשר לזמן לחקירה את צ"ג הנחשד כמעלים מידע בדבר החייב.

צ"ג ייחקר חקירה נגדית בפני הרשם.

סע' 48 לחוק ההוצל"פ מאפשר לזוכה לדרוש מרשם ההוצל"פ להכניס את צ"ג כחייב בתיק.

2.2.2         עיקול מקרקעין

ניתן לעקל את כל חמשת הזכויות הקנייניות הקבועות בחוק המקרקעין שהן:

א. בעלות.

ב. שכירות.

ג. משכנתא.

ד. זיקת הנאה.

ה. זכות קדימה.

ויתרה מכך ניתן אף לעקל הערת אזהרה הרשומה לטובת החייב.

 

ביצוע העיקול כאשר הנכס רשום בטאבו הוא יהיה בטאבו, וכאשר הנכס רשום במנהל העיקול יהיה במנהל.

עורך הדין של הזוכה יבקש להתמנות כונס הנכסים של החייב.

 

במידה והחייב ירש זכות במקרקעין, ואיננו מעביר אותה על שמו, ניתן לעתור לביהמ"ש המוסמך (שבתחומו מצויים המקרקעין) בבקשה להצהיר כי מדובר בנכס של החייב.

בד בבד יש להגיש בקשה לעיקול זמני השונה במידת מה מעיקול בהוצל"פ.

עיקול זמני בבית משפט מקפיא את הנכס והחייב איננו יכול למכור או לשעבד את הנכס, במידה ומתקבל פס"ד הצהרתי המודיע כי החייב הוא אכן בעלי הנכס נבקש להטיל עיקול מטעם ההוצל"פ (בכפוף לתשלומי המיסים שלהם זכות ראשונים).

2.2.2.1         הגנת בית מגורים וסידור חלוף.

יש לשים לב האם חלה ההגנה על זכויות החייב במקרקעין מכח סע' 33 לחוק הגנת הדייר, כי יש לאפשר סידור חלוף למקום מגורים.

2.2.3         הליכים שאינם נגד רכושו של החייב

2.2.3.1         צו הבאה.

בעבר, היה כלול בהליכי ההוצל"פ יכולת לעצור את החייב ע"פ פקודת מאסר.

בשנת 2009 בוטלה האפשרות לעצור את החייב, ומה שנותר זהו צו הבאה ובו מוצא החייב בפני ראש ההוצל"פ שחוקר אותו ומשחרר אותו (ניתן להוציא צו הבאה כל 90 יום).

2.2.3.2         צו עיכוב יציאה.

סע' 14 לחוק הוצל"פ: היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פירעונו, רשאי הוא לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ ועל הפקדת דרכונו או תעודת המסע שלו; ואולם אם נתן רשם ההוצאה לפועל צו תשלומים לפי סעיפים 7א, 69(ב) או 69א והחייב מקיים את הוראות הצו, לא יצווה רשם ההוצאה לפועל על עיכוב יציאתו של החייב, אלא אם כן שוכנע כי יציאתו של החייב מן הארץ עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין.

 

תקנה 22 לתקנות ההוצל"פ: בקשת מעצר למניעת הפרעה בביצוע ובקשת עיכוב יציאה מן הארץ, יהיו בכתב בצירוף תצהיר, המאמת את העובדות שעליהן מסתמכת הבקשה ויצרף לה אישור בדבר פרטי החייב שאת יציאתו מהארץ מבקשים לעכב אלא אם כן הוגש אישור כאמור בתיק קודם לכן והזוכה ציין זאת בבקשתו או שהזוכה היה פטור מצירוף האישור על פי תקנות אלה.

בבקשה לעיכוב יציאה מן הארץ יפרש המבקש את שמו ושם משפחתו של החייב גם באותיות לטיניות.

 

ברור "שיסוד להניח" הכוונה היא לעורך הדין של הזוכה שלו יסוד להניח כי החייב יברח לחו"ל.

 

חשוב לציין כי בהליכים הקשורים לגופו וחרותו של אדם יש לבצע מסירה מלאה ולא מסירה חלקית.

 

צו עיכוב יציאה הוא כלי אפקטיבי התקף לשנה.

2.2.3.3         מסירת מידע והטלת הגבלות על החייב.

מבקשים צו למסירת מידע (בעבר הליך זה היה עקר אך כיום הרשויות משתפות פעולה).

ניתן לבקש:

• מהמוסד לביטוח לאומי.
• מכונס הנכסים הרשמי.
• ממרשם האוכלוסין.
• ורשם האגודות השיתופיות.
• מרשם החברות והשותפויות.
• מרשם כלי שייט וכלי טייס.
• מרשם המקרקעין.
• מרשם המשכונות.
• מידע בדבר טלפון נייח ונייד.
• מגופים פיננסיים.
• מגופים הנותנים שירותי טלוויזיה וכבלים.
• מרשויות מקומיות.
• מהנהלת בתי המשפט.

 

יש לסמך V בטופס בצד הגוף ממנו ניתן לבקש מידע והעלות היא שמונה שקלים לכל גוף.

2.2.3.4         הגבלות על החייב.

ניתן לבקש.

• הגבלת רישיון נהיגה – ההגבלה היא רק על חידוש הרישיון (הגם שיש פסיקה הקובעת כי שוטר שמעכב נהג חייב רשאי הוא לקחת רישיונו).
• הגבלת דרכון – ההגבלה היא על חידוש הדרכון.
• הגבלת רשם החברות.
• הגבלת בנק ישראל (שיקום) ההגבלה חלה רק על החשבון המוגבל (אלא מדובר במוגבל חמור).
• הגבלת כרטיסי אשראי.
• הגבלת יציאה מן הארץ.

 

לא יוטלו הגבלות א"א חלפו ששה חודשים מיום מסירת האזהרה ושווי החיוב בהוצל"פ עולה על 2,500 ₪.

• החייב
  • מיהו חייב?

חייב הוא כל ישות משפטית (אדם, חברה, עמותה) שנפסק נגדו, או שהוא מושך שיק, שטר חוב, משכנתא.

• טענת פרעתי

הטענה היא: אכן היה חוב אך הוא שולם.

טענת פרעתי כמובן שתהיה לאחר שניתן פס"ד והתיק נמצא בהוצל"פ.

הנטל הוא על הטוען פרעתי.

מי שמוסמך לדון בטענת פרעתי הוא רשם ההוצל"פ.

• טענת התנגדות לביצוע שטר

לא ניתן לטעון התנגדות לביצוע פס"ד, אלא רק ביחס לשטר.

לדוגמא:

שמעון שכר את ראובן בכדי שיבנה מטבח בביתו, ושילם לו על כך בשיק, ולימים ראובן לא מילא חובתו ולא סר להתקין את המטבח, אך ברוב חוצפתו הוא גבה את השיק.

אלא ששמעון ביטל את השיק (מותר וחוקי לחלוטין) ובא ראובן ומכניס את השיק להוצל"פ.

ההגנה של שמעון היא העדר תמורה, קרי התנגדות לביצוע שטר.

מי שמוסמך להכריע הוא רשם ההוצל"פ.

• הליכים להגנת החייב

3.4.1         צו תשלומים וחקירת יכולת

כחלק מטופס האזהרה הניתן לחייב, רשאי הוא לבקש צו תשלומים מוקטן, ומאידך רשאי הזוכה לזמן את החייב לחקירת יכולת ההחזר שלו.

3.4.2         הכרזה על החייב כמוגבל באמצעים

ישנם חייבים שחרב עליהם עולמם ומפחדים הם מהליכי ההוצל"פ כעין עיקולים וכיו"ב.

סע' 69 ג א 1 לחוק ההוצל"פ: רשם ההוצאה לפועל רשאי להכריז על חייב, שהגיש בקשה למתן צו תשלומים לפי חוק זה, כחייב מוגבל באמצעים, אם ביקש לפרוס את תשלום חובו לתקופה העולה על אחת מהמפורטות להלן, לפי הענין:

(1)        שנתיים – אם סכום החוב אינו עולה על 20,000 שקלים חדשים;

(2)        3 שנים – אם סכום החוב עולה על 20,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 100,000 שקלים חדשים;

(3)        4 שנים – אם סכום החוב עולה על 100,000 שקלים חדשים.

 

עורכים מאזן הכנסות והוצאות של כל התא המשפחתי של החייב, כאשר יש לכוון לכך שההוצאות יהיו הכרחיות, מוגשת בקשה לאיחוד תיקים, כאשר כל נושה יקבל נתח מועט מהעוגה.

3.4.2.1         משמעות ההכרזה.

באם החייב יעמוד בצו התשלומים הרי שהוא זכאי להגנה ונכסיו לא יעוקלו.

ומנגד, כל חייב שהוכרז כמוגבל באמצעים אינו יכול לפתוח חשבון בנק, לצאת מהארץ, ולהקים חברה.

המחבר עו"ד ראובן ביטון