עו"ד הסדרי טיעון תעבורה

אתיקה משפטית

שתף מאמר
author-photo
dev-man img-dot
15/11/22

 

1           מבוא

1.1         מי כשיר להיות עו"ד?

סע' 24 לחוק לשכת עורכי הדין נותן בו סימנים:

א. השכלה משפטית.

ב. שנת התמחות.

ג. בחינות הלשכה:

  1. בכתב.
  2. בע"פ – הוא מבחן החובה.

2           הכנה לקראת תקופת ההתמחות.

2.1         המאמן

הוא האחד שבתמורה לתשלום המזערי למתמחה מאמן את המתמחה, ולכן על המתמחה לבקש להתאמן על ידו בעבודה משפטית, ופחות בהכנת ספלי קפה.

2.1.1         מי רשאי להיות מאמן.

סע' 29 לחוק הלשכה קובע כי כל עו"ד שלו חמש שנים במקצוע ומחזיק באותה תקופה רישיון עו"ד יכול להירשם בלשכה כמאמן.

האמור הוא באשר למתמחה יחיד.

 

ואילו באשר לרשות לאמן שני מתמחים:

כלל 4 לכללי לשכת עו"ד (רישום מתמחים) אומר כי בכדי לאמן שני מתמחים נדרש:

א. חמש שנות ניסיון "כמאמן" (סה"כ 10 שנים).

ב. הגשת בקשה לאישור לאמן שני מתמחים.

שופטי ביהמ"ש המחוזי והעליון רשאים לאמן שני מתמחים.

2.2         בקשת רישום התמחות

מיד עם הגיענו לשלב התמחות יש להגיש בקשה לרישום התמחות, והתקופה תחל משעת הרישום בפועל.

 

האישורים שיש לצרף לבקשה:

א. אישור זכאות מהמוסד בו למדנו.

ב. מכתב מהמאמן.

ג. קורות חיינו.

ד. אגרה לרישום התמחות.

 

את הטפסים (מלבד קורות החיים) ניתן להוריד באתר לשכת עורכי הדין.

2.3         מהלך ההתמחות

זמני ההתמחות הן – 36 שעות בשבוע לפחות, כאשר 25 שעות מתוכן חייבות שתהיינה עד השעה 14:00 (ראו כלל 8 לכללי לשכת עורכי הדין (רישום מתמחים ופיקוח).

 

תקופת ההתמחות היא – שנה בדיוק מיום הרישום.

 

הקשר עם הלשכה בשנת ההתמחות הוא:

א. בראשית השנה בקשה לרישום.

ב. באמצע השנה דו"ח מאמן בו הוא כותב את התחומים בהם עוסק המתמחה (חשוב שתהיה חפיפה בין העיסוק בפועל לנאמר בדו"ח וזאת מאחר שהשאלות בבחינה בע"פ תהיינה מתוך הדו"ח הנ"ל).

ג. בסוף השנה דו"ח כנ"ל.

 

2.4         העסקת מתמחים

סע' 33 לחוק הלשכה: לא יעסיק מאמן מתמחה אלא בעבודה משפטית.

2.4.1         דין מתמחה כדין עובד:

סע' 41 א לחוק הלשכה: (א) דינו של מתמחה, לכל דבר וענין למעט החיקוקים המפורטים בתוספת, יהיה כדין עובדו של המאמן, ואם היה המאמן שכירו של אחר יראו את האחר כמעבידו של המתמחה; סעיף זה אינו חל על חייל המתמחה בצבא-הגנה לישראל.

כל זאת למעט פיצויי פיטורין.

2.4.2         רציפות ההתמחות

כלל 11 לכללי לשכת עורכי הדין (רישום מתמחים ופיקוח) אומר: (א) לא ייעדר מתמחה ממקום התמחותו יותר מ-30 יום בשנת ההתמחות.

            (ב) נעדר מתמחה יותר מ-30 יום בשנה, יודיע המאמן על כך ללשכה, וימי ההיעדרות העולים על 30 יום לא יבואו בחשבון תקופת ההתמחות.

            (ג) סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יחולו על היעדרות מחמת מחלה עד 30 יום, או על היעדרות לרגל שירות במילואים, או שירות לפי צו שר הביטחון בצבא-הגנה לישראל או על היעדרות של מתמחה שילדה, לרגל חופשת לידה כמשמעה בחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954.

            (ד) נעדר מתמחה היעדרות שאינה מותרת לפי סעיפים קטנים (א) או (ג) רשאית הלשכה שלא להביא בחשבון תקופת התמחותו את כל ימי התמחותו שקדמו להיעדרותו, או את מקצתם.

            (ה) היעדרות, בכללים אלה – גם הפסקת התמחות במשמע.

2.4.3         עבודה נוספת:

כלל 9 לכללי לשכת עורכי הדין (רישום מתמחים ופיקוח) אומר: לא יעבוד מתמחה בתקופת התמחותו עבודה קבועה אחרת, אלא בהיתר מאת הלשכה. הלשכה רשאית שלא להביא בחשבון תקופת התמחותו את התקופה בה עבד המתמחה כאמור ללא היתר הלשכה או את מקצתה.

2.4.4         הפסקת התמחות

ככלל, החלפה מחייבת אישור.

כלל 15 לכללי לשכת עורכי הדין (רישום מתמחים ופיקוח) אומר: (א) מאמן הרוצה להפסיק התמחותו של מתמחה אצלו, יודיע על כך ללשכה; כן יודיע על כך למתמחה לפחות 30 יום מראש, זולת אם קיבל היתר מהלשכה להפסיק את ההתמחות במועד מוקדם יותר.

            (ב) מתמחה הרוצה להפסיק התמחותו אצל מאמנו יודיע על כך ללשכה ולמאמן לפחות 30 יום מראש זולת אם קיבל היתר מהלשכה להפסיק את התמחותו במועד מוקדם יותר.

            (ג) מתמחה שהפסיק התמחותו אצל מאמנו לפני שחלפו 60 ימים מתחילת התמחותו אצל אותו מאמן – לא תבוא תקופת ההתמחות אצל אותו מאמן במניין תקופת ההתמחות, אולם הלשכה רשאית מטעמים מיוחדים שיירשמו להכיר בתקופה זו או במקצתה.

            (ד) הלשכה תהא רשאית לדרוש מהמתמחה ומהמאמן פרטים נוספים בדבר סיבות ונסיבות של הפסקת ההתמחות.

            (ה) הוראות סעיפים 2 ו-3 לכללים אלה יחולו, בשינויים המחויבים, ובלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד), גם על המשך התמחות אצל מאמן אחר.

2.4.5         המשך התמחות אצל מאמן אחר:

סע' 34 לחוק לשכת עורכי הדין: מתמחה המבקש להמשיך את התמחותו אצל מאמן אחר, לא יעשה כן אלא באישור הלשכה.

2.5         תחולת כללי האתיקה על המתמחה

ככלל, כל כללי האתיקה חלים על המתמחה בשינויים המחייבים, כלומר עונש הפסילה מוחלף בהרחקה או ביטול ההתמחות.

2.5.1         חובת הסודיות אף היא חלה על המתמחה.

כלל 19 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) אומר: עורך דין ישמור בסוד כל דבר שיובא לידיעתו בידי לקוח או מטעמו, תוך כדי מילוי תפקידיו, זולת אם הסכים הלקוח במפורש אחרת;

חובה זו חלה אף על מתמחה, ואף על צוות המשרד, ועל עו"ד נבון לעגן חובה זו במסגרת היחסים החוזיים עם הצוות שאינו כפוף לעונשי הלשכה.

2.5.2         איסור על הקלטה

כלל 22 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית): (א) לא יקליט עורך דין שיחה עם לקוחו או עם עורך דין אחר, אלא בידיעתם.

            (ב) עורך דין המקליט דיון בבית המשפט יודיע על כך לבית המשפט.

            (ג) לא יעשה עורך דין שימוש בהקלטה שנעשתה תוך הפרת סעיף זה.

2.5.3         הופעה בבית משפט

סע' 20 (1) לחוק לשכת עורכי הדין: הפעולות המנויות להלן, לא יעשה אותן דרך עיסוק, או בתמורה אף שלא דרך עיסוק, אלא עורך דין;

מקובל שהמתמחה יופיע בבתי המשפט במחצית השנייה של ההתמחות וזאת באישור מאמנו ובנוכחותו.

 

בפרקליטות המתמחים מופיעים בבית משפט מכח הסמכה להיותם תובעים פליליים.

המחבר עו"ד ראובן ביטון

ייעוץ בוואטסאפ ייעוץ בוואטסאפ